|
|
עמוד:40
כיוון שחלק מקו הגבול שתוחם בזיקה לקו הגבול הבין - לאומי בתקופת המנדט עובר ממזרח ליהודה ושומרון ( הגדה המערבית , ( הסכימו ישראל וירדן לתחם את הקו לאורך גזרה זו אך להקנות לו מעמד של קו גבול מינהלי , ללא תקדים למעמד הסופי של השטח שממערב לו . סיכום ומסקנות הגבול בין ישראל לירדן הוגדר לראשונה כקו גבול בין - לאומי בין שתי מדינות עצמאיות בחוזה השלום מ . 1994 - הקצאת הגבול הייתה בזיקה לקו הגבול בתקופת המנדט הבריטי . תהליך הקמת הגבול מומש על פי מודל סיסטמתי מתודולוגי של הקמת גבול , שפותח בהמשך לניסיון שנלמד בהקמת גבולות ברחבי העולם , במקרים רבים מתוך חקר כשלים ובעיות . המודל , שכולל את עבודת ההכנה , תיחום הגבול , סימון הגבול , תיעוד הגבול ותחזוקת הגבול , פותח מתוך ניתוח התהליכים מהשלב האחרון אחורה עד לשלב הראשון , כך שבכל שלב נלקחו בחשבון בסופו של דבר הצרכים הנגזרים של כל השלבים שיבואו אחריו . בדרך זו , לדוגמה , נלקחו בחשבון צורכי תחזוקת הגבול בעת תכנון תכולת תיעוד הגבול , וגם בשלבים קודמים יותר , משלב ההכנות הטכניות הגאודטיות לפני תיחום הגבול בהסכם השלום , המשך בתיחום הגבול בהסכם וכולל סימון הגבול . הדרישות של סימון הגבול משפיעות על תיחום הגבול בהסכם וכן הלאה , כך שהכנות דקדקניות , הן באשר לצדדים הטכניים הן בנוגע לצדדים המתודולוגיים , מצריכות טיפול זהיר וכולל עוד לפני תיחום הגבול בהסכם השלום . יעד מורכב כזה ניתן להשגה רק אם צוות טכני משותף מוקם מוקדם ככל הניתן , עם יציאת התהליך לדרך , כדי שיישא באחריות לפעולות הנדרשות . כך נעשה בתהליך השלום בין ישראל לירדן , מרגע שהוחלט על כניסה למשא ומתן מואץ להשגת הסכם ביולי . 1994 ההחלטה המשותפת על הקמת צוות המומחים המשותף התקבלה ביום הראשון שבו נפגשה ועדת הגבולות באוהל בערבה , לאחר מפגש שבו הוכרז על התחלת משא ומתן מעשי בשטח . צוות המומחים המשותף פועל מאז יולי 1994 ברציפות . הוא היה אחראי לכל הפעולות הטכניות לפני הסכם השלום , לרבות הכנת נספח המפות של הסכם השלום , השתתפות במשא ומתן על תיחום הגבול והתוויית קו הגבול על מפות הסכם השלום . הוא היה אחראי על סימון הגבול , מדידתו ותיעודו . הוא אחראי על התחזוקה השוטפת של קו הגבול עד היום . במהלך 20 השנים האחרונות צוות המומחים המשותף מבצע סיור שנתי לאורך הגבול , מדידות ופעולות תחזוקה לפי הנדרש , לרבות תיקון והחלפת עמודי גבול . ראשי צוות המומחים המשותף מדווחים לראשי ועדת הגבולות המשותפת ומגישים להם דו"ח שנתי חתום במשותף . הפעילות הרצופה של הצוות על פי התהליך שנקבע מראש והפעולות שננקטות במהירות לניטור , מניעה ותיקון מהיר של חריגות לאורך הגבול , תורמים רבות לתחזוקה איכותית וליציבות קו הגבול למרות הפיתוח שנעשה לאורך השנים בקרבת הגבול . צוות המומחים המשותף מנסה לתמוך בצורה פעילה בצרכים המתפתחים ולמנוע מראש מכשולים פוטנציאליים . אחד הצעדים החשובים שנוקטות שתי המדינות להצלחת היעד של יציבות בסביבת קו הגבול מתבטא בהנחיות למשרדי הממשלה ולגורמים אחרים הפועלים בסביבת הגבול , לרבות כוחות הביטחון וחקלאים , להפנות כל תכנון פיזי בסביבת הגבול לבדיקת ועדת הגבולות . זו מצדה מעבירה את הבדיקה לצוות המומחים המשותף . גם כשנמצא שהפעילות המתוכננת אינה חוצה את קו הגבול אך היא סמוכה לו , מיידעים את הצד האחר ומבצעים ביקורת משותפת אם נחוץ . שיתוף פעולה זה , מתוך תאום ויחסי אמון מלאים בין הצדדים , תורם רבות ליציבות ולמניעת התפתחות מחלוקות או לפתרונן בעודן באבן . לקחים שנלמדו › תיחום הגבול בהסכם שלום הוא קריטי במשא ומתן לשלום ועלול להפוך למכשול להשגת הסכם . לכן יש למצוא דרך שתאפשר גמישות בטיפול בנושא . › עבודת ההכנה המוקדמת בהקשר לצדדים הגאוגרפיים , ההיסטוריים , הדמוגרפיים ואחרים לאורך הגבול חשובה לשני הצדדים , הן לשיקוף אמין של האינטרסים של הצדדים , והן למציאת דרך להתפשרות , מתוך אמון הדדי מלא . › הקמת צוות מומחים משותף בתחילת המשא ומתן הצליחה מאוד ותרמה רבות למשא ומתן המדיני . › למומחים טכניים יש שפה מקצועית משותפת בעלת תרומה חיובית לתקשורת מתמשכת ולעבודה הטכנית . לעבודתם המתמשכת יש פוטנציאל של גישור חיובי “ על אש קטנה" בין הצדדים בתקופות של מתיחות ומשבר , שמתפתחות במרבית תהליכי המשא ומתן , ויכולת למנוע נתק מוחלט בין הצדדים . › הקשר הישיר והאינטראקטיבי בין הנושאים ונותנים המקצועיים לבין מקבלי ההחלטות הוא רב ערך . › אמון הדדי בין הנושאים ונותנים הוא מרכיב חיוני במשא ומתן וקריטי לצורך הגעה להסכם . › להדדיות חשיבות רבה בבניית אמון . עבודה משותפת , במיוחד במדידות , מתוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות והפקה של קואורדינטות משותפות - תורמת רבות לתהליך . › שימוש בפרטי נוף טבעיים אינו מתאים לתיחום מדויק של גבולות בין - לאומיים . ניתן להשתמש בהם להקצאה זמנית של גבול , אך הם בדרך כלל יובילו למחלוקות עקב פרשנויות שונות ולעתים עקב שינויים גאוגרפיים שמתרחשים במשך הזמן . › מפות , ובמיוחד מפות ישנות בדיוק נמוך , אינן נחשבות ראיה משפטית אמינה בהקשר למיקום גבול . עם זאת הן עשויות לשמש ראיה חשובה בנוגע לשימוש בשמות גאוגרפיים . ומשפט לסיום היישום המלא של המתודולוגיה החדשה , שכוללת הגדרת קו הגבול בקואורדינטות מדויקות ולא על בסיס תיאורים גאוגרפיים ; יישום השלבים המוגדרים במתודולוגיה , לרבות תיחום הגבול , סימונו , תיעודו ותחזוקתו השוטפת ; הגיוון הגאוגרפי של האזורים לאורך גבול זה , שכולל גבול יבשתי , גבול בנהרות , גבול בימה וגבול ימי , והגיוון הפוליטי לאורך הגבול , שכולל גזרות של גבול בין - לאומי במעמד מלא , גזרת גבול במעמד זמני ומקומות שבהם נדרשת מעורבות מדינות שכנות שלישיות לצורך הסדרתם - הופכים את תהליך ההקמה של גבול ירדן-ישראל למעניין במיוחד ומודל עבור רבים בעולם שיכולים ללמוד ממנו ולהפיק לקחים . הערות 1 אל ) ם" מיל ר"ד ( ' חיים סרברו , מהנדס גיאודזיה ומיפוי . המחבר היה שותף להתווית הגבול בן ישראל לירדן . מפקד יחידת המיפוי , ( 2002-1986 ) מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל ויו"ר הוועדה הבין-משרדית למאגרי מידע גיאוגרפיים . ( 2012-2003 ) יו"ר מערכת אטלס ישראל החדש . 2012-2006 מקים ויו"ר הוועדה לגבולות בין-לאומיים בפדרציה הבין-לאומית של המודדים FIG מאז . 2010 היה מעורב בהתוויית גבולות מדינת ישראל ביבשה ובים זה 40 שנה חוקר , פרסם ספרים ומאמרים בארץ ובעולם בנושא התוויית גבולות ביבשה ובים , כולל הספרים “ גבולות ישראל היום" . International Boundary Making-ו www . fig . net / pub / figpub / pub 59 sceen . pdf בספר פורס ד"ר סרברו את תהליך יצירת הגבול ואת יחסי הגומלין בין פעילות הדרג המדיני לבין עבודת הצוות המקצועי לאורך התהליך , סדר עדיפויות בין הגדרות גבול שונות כשיש כאלה , ומודל לניסוח פרק הגבול בהסכם שלום .
|
|