|
|
עמוד:39
ובלא שעלו מאז בעיות רציניות , וממחיש את יישום המתודולוגיה על כל שלביה . זוהי דוגמה עולמית להקמה נכונה ומוצלחת של גבול בין שתי מדינות . מבחינת 20 השנים שחלפו מאז הסכם השלום ניכרת התווייתו המוצלחת של הגבול והצלחת יישומו של התהליך המוצע . זה כלל חידושים בתיאוריה של תורת הגבולות הבין - לאומיים , מתוך הטמעה מעשית מראש , בשלב ההסכם , של מרכיבים שצפויים להתממש בשלבים מאוחרים יותר . בתהליך הקמת גבול ישראל - ירדן נעשה לראשונה שימוש בטכנולוגיות מודרניות , שבחלקן נעשה שימוש תקדימי בתיחום גבול בהסכם שלום . קו הגבול בין ישראל לירדן נקבע בהסכם השלום בזיקה לגבול בין ארץ ישראל לעבר הירדן בשלטון המנדט הבריטי . שורשיו של הגבול בקביעת קו ההפרדה בין ארץ ישראל לעבר הירדן על ידי הנציב העליון ב 1 - בספטמבר , 1922 בנוסח שהפך לחלק מהמסמך הרשמי של כתב המנדט . הכוונה הייתה לקבוע קו שממזרח לו לא יחולו הזכויות המיוחדות שהובטחו ליהודים בארץ ישראל . הקו שימש באופן מעשי עד לתום תקופת המנדט הבריטי ( בעבר הירדן ב ( 1946 - כגבול מינהלי בין שני אזורים שנמצאו בשלטון המנדט . הגדרת הגבול העמומה נבעה מחוסר מקצועיות של האדמיניסטרציה הבריטית ב , 1922 - שלא התייעצה עם מומחים מתאימים . כתוצאה מכך נקבע הגבול לפי פרטי נוף לא יציבים . הגזרה הראשונה של קו הגבול מצפון דרומה עוברת לאורך נהרות הירמוך והירדן , שמשנים את מהלכם על פי עונות השנה . הגזרה השנייה עוברת בים המלח , שירידת פני מימיו גורמת לנסיגה ניכרת בקווי החוף שלו . הגזרה הגאוגרפית השלישית של הגבול נמצאת בערבה , שאורכה כ מ"ק 165 - בשני אגנים נפרדים , הצפוני משתפל לעבר ים המלח והדרומי נמשך לעבר מפרץ אילת . רוחבה של הערבה משתנה בין מ"ק 7 . 5 ל מ"ק 25 - ולא ניתן היה לקבוע את אמצע הערבה , אף ששם נקבע הגבול המקורי . הגזרה הרביעית של הגבול , במפרץ אילת , היא מקרה מורכב של שילוב חופים סמוכים ונגדיים . הסוגיה העיקרית שעלתה במהלך התיחום החדש של הגבול היבשתי בערבה במהלך המשא ומתן להסכם שלום ב 1994 - נגעה לפרשנות של אמצע ואדי ערבה ( עמק הערבה ) בתקופת המנדט הבריטי . הקשיים נבעו מסתירות בין הפרשנות המסורתית של האדמיניסטרציה המנדטורית בארץ ישראל , שגרסה שאמצע ואדי ערבה עובר בנקודות הנמוכות , לבין הפרשנות שאמצע העמק מבטא את אמצע ואדי ערבה , ובין המצב בשטח , שבו שטחים חקלאיים ומתקנים ישראליים נמצאו ממזרח לנקודות הנמוכות אך סמוך לאמצע הגאוגרפי . לאורך תקופת המנדט התקיימו פרשנויות שונות של קו הגבול באמצע הערבה . הפרשנות שהייתה מקובלת בקרב אנשי המנהל הבריטי בארץ ישראל הייתה של הנקודות הנמוכות , אף שלא היו באמצע וגם לא ניתן היה לתרגמן באופן מעשי לקו אחד רציף בשטח . בנוסף הגבול הוצג במפות בהבדלים של כ מ"ק 8 - בין המפות , מתוך ציון רשמי , אפילו בשלהי תקופת המנדט , שהמקום המדויק של הגבול טרם נקבע . הגבול לא סומן כלל עד לסיום המנדט הבריטי בעבר הירדן במאי , 1946 ובמהלך שנות המנדט אף לא בוצעו כלל מדידות טופוגרפיות בערבה . בהסכם שביתת הנשק מ 1949 - נקבע קו שביתת הנשק על מפה שגויה וללא מעורבות אנשי מקצוע . בתקופת משטר שביתת הנשק , בשנים , 1967-1949 הפרשנות הדומיננטית הייתה של הנקודות הנמוכות בערבה כמייצגות את קו הגבול המנדטורי . אחרי מלחמת ששת הימים ישראל הכריזה שמשטר שביתת הנשק איבד את תוקפו , וקו שביתת הנשק הוחלף בקו הפסקת האש . עם זאת , ישראל המשיכה לסמן את קו הפסקת האש בערבה בתוואי דומה לתוואי קו שביתת הנשק בתיקונים קלים . משנות ה 60 - ואילך התפתחו אילת ועקבה ונמליהן , נסללו דרכים לאורך הערבה והתפתחו ישובים ישראליים חקלאיים לאורכה . מ 1968 - ואילך סלל הצבא דרך ביטחון והקים גדר ביטחון ממזרח לתוואי קו שביתת הנשק הישן . כמו כן בוצעו קידוחי מים והוכשרו שטחים חקלאיים ממערב לגדר הביטחון וממזרח לקו שביתת הנשק הישן . המטרה ב 1994 - הייתה להגיע לגבול יבשתי בערבה שיהיה הגיוני והוגן ויביא בחשבון את הפרשנות המקצועית ההגיונית לאמצע הגאוגרפי , את הפרשנות המסורתית ואת המצב בשטח . הגמישות שניתנה על ידי המנהיגים למתווי הקו אפשרה השארת מרבית השטחים החקלאיים המעובדים בשטח ישראל ובריבונות ישראלית מלאה , בעוד ששטחים חליפיים מצידו המזרחי של קו הייחוס המסורתי קיזזו אותם . אכן הושג פתרון הגיוני והוגן בנוגע למרבית השטחים והסוגיות , לרבות מקרים מיוחדים ובהם נהריים וצופר , שבהם נקבע משטר מיוחד בנספח לחוזה השלום בין ישראל לירדן . אזורים אלה – אזור נהריים שנמצא בצפון במפגש הנהרות הירדן והירמוך ואזור צופר שנמצא בערבה בדרום – נמצאים ממזרח לקו הגבול הבין - לאומי המוסכם , ובהתאם תחת ריבונות ירדנית מלאה . עם זאת , בשל זכויות בעלות קרקע פרטית ואינטרסים וקניין של ישראלים “) בעלי הקרקע ( " באדמות באזור נהריים ובשל זכויות שימוש ישראליות פרטיות בקרקע “) משתמשי הקרקע ( " באדמות באזור צופר , שתי המדינות הסכימו על יצירת משטר מיוחד באזורים אלה במסגרת חוזה השלום . בתוך כך , ירדן התחייבה להעניק לישראלים הנוגעים בדבר זכויות שימוש בתנאים מיוחדים לתקופה של 25 שנים . הסדרים אלה מתחדשים אוטומטית לתקופות נוספות של 25 שנים אלא אם ניתנת הודעה מוקדמת של שנה על פקיעת תוקף על ידי אחד הצדדים . הזכויות המיוחדות שניתנות לישראלים באזורים אלה כפופות לחוק הירדני ולתנאים מיוחדים שמפורטים בנספח ) I ב ) ובנספח ) I ג ) לחוזה השלום . הגמישות שניתנה על ידי המנהיגים למתווי הקו אפשרה השארת מרבית השטחים החקלאיים המעובדים בשטח ישראל ובריבונות ישראלית מלאה , בעוד ששטחים חליפיים מצידו המזרחי של קו הייחוס המסורתי קיזזו אותם מסוף בגבולה של אילת . פרשנויות שונות של קו הגבול
|
|