|
עמוד:36
מודיעיון מבט לעומק המודיעין בעריכת עמוס גלבוע | תא ( ל" מיל ) ' amos 39 @ 012 . net . il מדור "מודיעיון" נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי על מגוון הדעות הרווחות בארץ ולפעמים גם בעולם . העשרת מרכיבים אלה ב"במה לוויכוח" תתרום ותסייע לביטחון הלאומי . עובר בביקורת הגבולות הסכם השלום בין ישראל לירדן , שנחתם לפני 20 שנה , יצר צורך טבעי ביצירת קו גבול מוסכם ומדויק . תהליך התווייתו החדשני הפך אותו למופת בינלאומי חיים סרברו ר"ד | , אל ( ם" מיל ) ' מטרת מאמר זה היא משולשת : ראשית , להציג את החשיבות שבהתוויית גבול בין - לאומי במשא ומתן ואת הבעיות הכרוכות בכך ; שנית , לנתח את המתודולוגיה של הקמת גבול בין - לאומי ; שלישית , להציג את התוויית הגבול בין ישראל לירדן כמקרה מבחן ליישום המתודולוגיה . על בסיס שלוש המטרות הללו והמסקנות הנובעות מהן , יוצגו המלצות מעשיות להתוויית גבול בעתיד . התוויית גבול בין - לאומי במשא ומתן : מהלך חשוב ובעייתי גבולות פיזיים וגבולות התנהגות הם חיוניים לקיומן של חברות בני אדם . גבולות טריטוריאליים נחוצים לניהול זכויות המקרקעין של פרטים ושל ארגונים ומוסדות , לצורך חלוקה מנהלית תקינה ולצרכים מנהליים . בין מדינות גבולות טריטוריאליים מגדירים גבולות בין - לאומיים . גבולות בין-לאומיים של מדינה , מוסכמים , מוכרים ומתוחזקים , הם ביטוי חיצוני ליציבותה , ולעתים הם משקפים גם את החוזק והיציבות הפנימיים של המדינה . הם מאפשרים את פיתוחה הכלכלי , את הסחר והתיירות בין המדינה לשכנותיה , והם חשובים לקידום שיתוף הפעולה בנושאי ביטחון לאומי , חקלאות , הגנת הסביבה , מיסוי , ונושאים אחרים , ובהם הסדרה ותחזוקה של הסכמים בנוגע לנושאים הקשורים במעבר גבול , כמו ניצול משותף של משאבים טבעיים . שנת 2014 היא השנה ה 20 - להסכם השלום בין ישראל לירדן , במסגרתו נקבע לראשונה הגבול הבין-לאומי ביניהן . קו הגבול נקבע לאורך כ מ"ק 400 - , בים , ביבשה , בימה ובנהרות . הוא נקבע במתודולוגיה חדשנית של הקמת גבולות ותוך שימוש בטכנולוגיות שלא היו בשימוש בהתוויית גבולות בין-לאומיים עד , 1994 בהן אורתופוטו ( מפתצלום , ( מדידות והדמאות מלוויינים . תהליך ההקמה והתחזוקה של גבול זה , וכן המתודולוגיה שלפיה מומש , הפכו לדוגמה בעולם . הם אף נכללו בספר שפרסמה לאחרונה הפדרציה העולמית של המודדים , FIG כדי לשמש מדריך למדינות בבואן להתוות את גבולותיהן . הספר עבר הגהה מדוקדקת של האו"ם . לגבולות בין - לאומיים של מדינה , המוסכמים בינה לבין שכנותיה ומוכרים על ידי מדינות אחרות , יש חשיבות רבה . הם מרכיב חיוני בהגדרת מדינה ומבטאים את גבולות ריבונותה ואת התחום הגאוגרפי שבו חלים חוקיה . למדינת ישראל בשנתה ה 66 - למדינה יש ארבעה גבולות בין - לאומיים מוסכמים : הגבול היבשתי עם מצרים שנקבע בהסכם השלום ממרס ; 1979 הגבול היבשתי עם ירדן שנקבע בהסכם השלום מאוקטובר ; 1994 הגבול הימי בין ישראל לירדן שנקבע בהסכם הגבול הימי מינואר ; 1996 והגבול הימי עם קפריסין שנקבע בהסכם על גבול האזור הכלכלי הבלעדי בין שתי המדינות מדצמבר . 2010 גם בגזרות היבשתיות האחרות אין חלל ריק , אלא גבולות זמניים . בין סוריה וישראל יש קו הפרדת כוחות שנקבע בחסות האו"ם ב 1974 - ושמר על יציבות רבה עד לעת האחרונה ; עם לבנון יש לישראל “ קו כחול" שקבע האו"ם בשנת . 2000 עם הפלסטינים יש לישראל קווים מוסכמים זמניים שנקבעו בשנים . 1999-1994 בין ישראל לפלסטינים ברצועת עזה יש סיכוי רב להפוך לגבול קבע , וגם לתוואי הקו היבשתי הקיים בין ישראל ללבנון יש סיכוי להפוך לתוואי קבע בגזרת “ הקו הכחול" שבין הים התיכון לנחל שניר . זאת לאחר שיבוצעו בו שינויים קטנים בלבד בהסכמה בין המדינות . הסדרת הגבולות הבין - לאומיים של מדינת ישראל עם שכנותיה היא מהלך חיוני , שלא לומר קריטי , ליציבות המדינה ולהבטחת קיומה לטווח ארוך . עם זאת , אין המחבר שותף להכרזות של רבים , בהם מלומדים שדעתם נחשבת בציבור , שישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין לה
|
|