|
|
עמוד:33
בארכיון הגסטאפו , שאמור להיות גוף אחר וממודר , היא עדות לחוסר הסדר המאוד לא אופייני שאפיין את עבודת גופי המודיעין בגרמניה כבר ערב מלחמת העולם השנייה , ושהפך לתוהו ובוהו מוחלט במהלכה של המלחמה פרשות הריגול הבולטות : מילטון וקוך › בשנים 1942-1941 נאבקו הבריטים והגרמנים במדבר המערבי באזורי הגבול שבין לוב ומצרים . הבריטים נחלו הצלחות ראשוניות בקיץ , 1940 אך צבא הקבע של גרמניה הנאצית , הוורמאכט , וליתר דיוק “ קורפוס אפריקה" - זרוע השריון שלו , הנחיל להם מפלה . הבריטים ניגפו בפני צבא בפיקודו של פילדמרשל ארווין רומל . במהלך הקרבות התקרבו הגרמנים בתנועת מלקחיים ענקית לארץ ישראל . מדרום הגיעו חילות החלוץ של קורפוס אפריקה לאל - עלמיין , לא הרחק מאלכסנדריה לאחר נפילת טוברוק , המעוז האחרון של הבריטים בקירנאיקה ( בלוב . ( בצפון , הגיעו הגרמנים אל לב הקווקאז , ולמרחק ריאלי בהחלט מגבולות איראן שבה שלט רזא שאה , שלא הסתיר את אהדתו להם . הצבא הגרמני , שלט גם בחלקים נרחבים באגנו המזרחי של הים התיכון ובכלל זה בנמלי יוון , ובאי כרתים ממנו נהדפו הבריטים באבידות כבדות . בלבנון שלטו כוחות צרפת של וישי , בעלי בריתם של הגרמנים . פלסטינה הייתה בהחלט יעד אפשרי להתקדמותם . חיו בה קרוב למיליון ערבים פלסטינאים , שנחשפו לתעמולה נאצית ששידר מנהיגם , המופתי הירושלמי , ושניבאה להם כי יום השחרור מהאימפריאליזם הבריטי קרוב , ועמו גם נצחונו של “ אבו עלי" כינוי החיבה המזרח תיכוני שהודבק ל"פיהרר . " ארץ ישראל הפכה ליעד עבור תחנת האבווהר האזורית ביוון , ונאסף על אודותיה חומר מודיעיני . ביישוב היהודי שררו אווירה קשה ופחד מסוכנים ומרגלים גרמנים . כשתתחיל האופנסיבה הגדולה בהמשך הדרך , חששו יהודי ארץ ישראל כי יגיעו מרגלים אלה בצניחה או דרך הים לאסוף מידע ולנסות לפגוע בעורפו של הצבא הבריטי הנסוג . לשם כך הקים הצבא הגרמני את “ יחידת ברנדנבורג . " הייתה זו יחידה בסדר גודל על פלוגתי של כוחות מיוחדים . כל אחד מלוחמיה שלט לפחות בשפה מקומית אחת מאלו המדוברות ביעד אליו נשלח , לצד שליטה ואימון במקצועות החבלה , הקשר , והמודיעין . כוחות היחידה ששירתה במזרח התיכון אומנו בסודיות מוחלטת בגרמניה תחת שם הצופן V . 800-b-. Z היא הורכבה מגרמנים שגדלו באיזור , רובם ככולם בני הקהילה הטמפלרית או בנים למשפחות שחיו במדינות ערב לפני פרוץ המלחמה . ביחידה שירתו גם ערבים מקומיים שהתנדבו לשרת בה ושיועדו לתפקידי סוכנים להעברת מידע ולביצוע חבלות ופעולות קומנדו בפלסטינה ובמדינות ערב . היא הייתה כפופה לוורמאכט , ואנשיה הונחו על ידי האבווהר . קשה לאמוד כמה ממתנדבי "יחידת ברנדנבורג" ומסוכני האבווהר חיו ופעלו בארץ באותן שנים . כיום ידוע לפחות על כארבע פרשיות מסוג זה , ששתיים מהן הסתיימו בלא כלום , אחת נוספת הייתה כנראה תוצאה של מרמה , ובנוגע לפרשיה הרביעית ידוע מעט מאוד . במרכז אחת מאותן פרשיות הוצב פאול פקנהיים , יהודי ופטריוט גרמני , מעוטר באות צלב הברזל מתקות שירוו כקצין במהלך מלחמת העולם הראשונה . בחורף 1941 שוחרר פקנהיים , אז בן , 49 ממחנה הריכוז דכאו , והוצנח עם משדר לרגל בפלסטינה , ללא איש קשר או נקודת מפגש . ייתכן שמשום שמפעיליו באבווהר לא נתנו בו אמון מלא , ואולי משום שלא היו אנשי קשר כאלה בפלסטינה באותה עת . פקנהיים צויד ב"מדריך בדקר לתייר בפלסטינה . " היה זה מדריך תיירים , שיצא לאור שמונה שנים קודם לכן ושברובו לא היה כבר מעודכן . השם שניתן לו היה פאול קוך . הוא נלכד כבר בלילה שבו הוצנח מדרום לחיפה . גם ממקום כליאתו בקהיר ניסה להעביר מסרים מוצפנים לשולחיו . מזל עיוור וחברת נעורים שפגש בירושלים , שהצליחה לשכנע את הבריטים כי הוא יהודי – הצילו את חייו של “ קוך . " פקנהיים נשפט , ריצה עונש מאסר ושוחרר בסוף המלחמה , אך רק שנים ארוכות לאחר מכן נחשפה הסיבה ללכידתו המהירה . נציג SS-ה באתונה האפטשטורמפיהרר קרוננברג , שהתנגד להצבת יהודי בשליחות הרייך , העביר את המידע על הצנחתו לריגול הנגדי הבריטי . קרוננברג שכנע את הבריטים כי מדובר ב"קוך" אחר – אריך קוך , קצין SS בכיר שלגמרי במקרה נשא את אותו שם משפחה . הבריטים ידעו קודם לכן על סוכנת גרמניה שפעלה בלבנון בשם “ פאולה קוך" ועל שני קצינים בכירים גרמניים בסוריה שפעלו במסווה באזורים שכבשו הבריטים . צירוף כל המידע הזה יחדיו גרם לאנשי הריגול הנגדי הבריטי להאמין תרשים שנעשה בעקבות הדיווח של מילטון
|
|