|
|
עמוד:31
משחקי ריגול עלילת “ שמונה בעקבות אחד" מציג שמונה ילדי קיבוץ הנלחמים במרגל גרמני שפעל בפלסטינה במלחמת העולם השנייה . הסיפור דמיוני , אך מתברר כי הריגול הגרמני בארץ טרם הקמת המדינה היה ממשי ועוד איך . כך סייעו מקס ומוריץ במאבק הבריטים ברייך השלישי קובי | רס"ן מיל , ' קצין מילואים והיסטוריון ל בעקבות והשישים ילדיםשגדלו אחד זכורות בארץ , " ספרה בוודאי בשנות המצליח עלילות החמישים של “ שמונה ימימה טשרנוביץ אבידר . 1945-מ הספר , שיצא לאור בלא פחות 20-מ מהדורות ואף עובד לסרט קולנוע , מציג שמונה ילדים חמודים ועשויים ללא חת בקיבוץ , הנלחמים במרגל גרמני שצנח והעביר ידיעות מפלסטינה לשולחיו במהלך מלחמת העולם השנייה . עלילת הסיפור דמיונית בעיקרה , אך הארכיונים המתחילים להיחשף ולהיפתח , מגלים כי הגרמנים אכן ראו בפלסטינה יעד לריגול ולהשגת מידע . פלסטינה הייתה יעד בעל חשיבות משלוש סיבות לפחות : היותה מרכז צבאי ולוגיסטי חשוב של האנגלים ; האוכלוסייה הפלסטינאית המקומית שמנהיגיה ישבו בברלין ושידרו שידורי תעמולה למען הרייך והיו צפויים לקבל את פני הגרמנים בזרועות פתוחות ; ובסופו של דבר , ביעד זה ניתן לפגוע גם ביהודים , “ אויביו הקוסמיים" של הרייך . בפעולת הריגול והחבלה הבולטת והמרכזית ביותר שיגרו הגרמנים לארץ חוליה מעורבת ערבית-גרמנית , שתפקידה להצית מרד ערבי ולפגוע אגב כך ביישוב היהודי בארץ . במבצע , שכונה “ אטלס" והחל בימים אלה בדיוק לפני 70 שנה , הושקעו מאמצים רבים . היה זה המהלך האחרון למבצע מודיעיני בפלסטינה ביוזמת הגרמנים . קדמו לו בעשור שלפניו כחמישה מבצעים נוספים . למעט אחד נכשלו כפי הנראה כולם . מבצע נוסף של הפעלת “ רשת ריגול" בארץ ישראל , הייתה כנראה תוכנית הונאה סובייטית מתוחכמת מאוד , שבמסגרתה הולעט הריגול הגרמני במידע ש"עובד" עבורו במוסקבה הרחוקה ושהועבר אליו במסווה של “ מקורות מודיעיניים מפלסטינה . " גירוש מחיפה , רצח בתל נוף אחד המאפיינים הבולטים של מערכת הריגול הגרמנית היא הכפילות שבה . בדומה להרבה גופים אחרים בגרמניה הנאצית , גם תחום המודיעין סבל מכפילות : מי שעסק בריגול ובהשגת מידע על האויב היה המודיעין הצבאי האבווהר . באותה משימה בדיוק טיפל ה , SD - שירות המודיעין של ה , SS - צבאה הפרטי של המפלגה הנאצית . גוף שלישי , הגסטאפו ( המשטרה החשאית ) עסק בין תפקידיו בסיכול ריגול נגדי ופעילות חתרנית במדינות כבושות . שלושת הגופים נלחמו זה בזה ללא הרף על סמכויות , תקציבים ואזורי השפעה , ובמקרים רבים ניהלו פעילות כפולה ואף מכשילה זה כנגד זה . מבצעי ריגול ומודיעין בוצעו בארץ ישראל עוד בשנות , 30-ה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה . שנים אלה עמדו בסימן מצוקתם הגדולה של יהודי אירופה בכלל ויהודי גרמניה בפרט , שרבים מהם ניסו לעזוב בכל דרך אפשרית את היבשת ולהגר לארץ ישראל ששעריה הלכו ונסגרו , או לכל יעד אחד . בד בבד פרץ בארץ המרד הערבי נגד המפעל הציוני והשלטון הבריטי כאחד . בתוך המערכת הסוערת הזו פעלה בארץ רשת ריגול של SD-ה שניהלה המחלקה היהודית ב . SS - מחלקה זו הייתה אמורה לעסוק בהגירת יהודי אירופה וב"טיפול בבעיה היהודית , " כהגדרת הנאצים . בראשה עמד באותה עת הרברט האגן . במהלך 1937 נפגש האגן בהמלצת אחד עוזריו , קצין צעיר ושאפתן בשם אדולף אייכמן עם יהודי מארץ ישראל בשם פייבל פולקס , שלטענת אייכמן היה “ בכיר בארגון הגנה . " פולקס , שלימים שינה את שמו לפולס , אכן היה חבר בהגנה , אם כי לא בכיר . בפברואר 1937 הוא פגש בשניים במאמץ לשכנע אותם לתמוך בהגירה מסיבית יותר של יהודים מגרמניה לפלסטינה . הפגישה נערכה בתיווך של עיתונאי גרמני בשם פרנץ רייכרט שפעל בפלסטינה כנציג סוכנות הידיעות הגרמנית , ושל איש כמורה גרמני בשם אוטו פון בולדשווינג , ששימש כמתורגמן בשיחה מאחר ופולקס העמיד פנים כי אינו דובר גרמנית על אף ששלט היטב בשפה זו . השניים כפי הנראה סוכנים פעילים של , SD-ה דיווחו כאמור למפעיליהם כי פולקס הינו “ מפקד בכיר" בהגנה . פולקס מצדו ניסה לנצל את המפגש כדי להציל יהודים רבים ככל האפשר מגרמניה הנאצית . לפגישה הוא הביא עמו רשימה של 50 שמות יהודים שהנאצים סירבו לאפשר את הגירתם . אייכמן והאגן הבטיחו לבדוק את הנושא . 2-ב באוקטובר , 1937 בעקבות המפגש , הגיעו אייכמן ומפקדו האגן ל"ביקור עבודה" בפלסטינה . אייכמן הגיע בכיסוי של עיתונאי מהיומון ברלינר טאגבלאט , והאגן כסטודנט . אייכמן העיד ערב משפטו בירושלים כי הגיע לבדוק את הפעילות הציונית בפלסטינה , וכן כדי לשוב ולהיפגש עם פולקס ועם המופתי חאג' אמין אל חוסייני , מנהיגם של ערביי פלסטין . למרות אשרות התייר וסיפורי הכיסוי , איתרו השלטונות הבריטיים את השניים כבר בנמל חיפה , וסירבו לאפשר להם להישאר בארץ . בדו"ח , הערוך בחובבנות וכולל רצף של בדיות , טוען אייכמן - על אף שגורש מהארץ בטרם הספיק להיפגש בה עם מקור כלשהו - כי המצב בארץ “ על סף ייאוש , " כן דיווח הוא כי בירושלים לבדה פועלים כ 40 בנקים יהודיים , נתון מופרך שלא ברור מהיכן שאב אותו אדולף אייכמן , 2 - ב . 1940 באוקטובר , 1937 הגיע לארץ בכיסוי של עיתונאי מהיומון ברלינר טאגבלאט
|
|