בלדה לסוכן כפול

עמוד:30

נראה כי לגישה זו של הגרמנים היו שתי סיבות נוספות : הראשון , האמונה כי הסוכן , הפועל בתנאי מחתרת קשים בבריטניה , נופל בעצמו קרבן לפעולות הונאה , הסתרה ודיסאינפורמציה של היריב , ואין בידיו כלים לבור את האמת מן השקר . הסיבה השנייה מקורה במישור הפסיכולוגי של יחסי סוכן-מפעיל . סוכן מצליח בדרך כלל לרכוש את אמונו המלא של מפעילו עד שזה נעשה לו מליץ יושר בפני מפקדיו . למפעילים אלה קשה להשלים עם המחשבה , שהסוכן שלהם עלול להוליכם שולל . יתרה מזאת , שיטת המידור , הכרוכה בהפעלת סוכנים ואי חשיפת המקורות האנושיים , יוצרת עד מהרה מצב , שבו חלקה המכריע של המערכת המודיעינית יודע אמנם כי טעה בהערכתו , אך אין לו מושג אילו מקורות גרמו להערכה מוטעית זו , מה תפקידם בארץ היריב ומניין מקורות המידע שלהם . ללא ידיעת פרטים אלה לעולם אין לדעת , אם הידיעות המכשילות נובעות מכך שהסוכן קלט ודיווח שמועות חסרות בסיס משום שהמקורות שלו אינם מצויים בתוככי העניינים ; משום שהשירותים במדינה בה הוא פועל חשפו את זהותו ומנצלים אותו באמצעות הדלפת ידיעות כוזבות ; או אולי משום שזה הפך למשתף פעולה מלא עם השירותים האויבים , והוא מכשיל ביודעין את שולחיו . כל הפרטים הללו ידועים בעצם רק לקצין המפעיל , וזה , כאמור , מעשה פיגמליון - מתאהב ביציר כפיו ואינו מוכן להשלים עם האפשרות , כי בן טיפוחיו בוגד בו . המפתח להונאה מוצלחת כדי להצליח בהונאה יש צורך במידע אינטימי , עדכני , מלא ומפורט ככל האפשר על היריב , דרכי עבודתו ואופן חשיבתו . המפתח להצלחה של מבצע ההונאה טמון בהתאמתו למספר גורמים : התשתית הבסיסית של מה שיודע עליך מודיעין האויב , שכן כל מידע חדש יתקבל בחשדנות ; מקורות איסוף המודיעין של היריב – יש להשתמש בדרכי הונאה שייקלטו אצלו ; רמת המחקר המודיעיני של היריב – להיזהר מהגזמה אבל גם מהונאה מעודנת מדי , שלא תיקלט כשקרית בקרב המודיעין של היריב ; וכן היכרות מעמיקה עם דרך החשיבה של הצד השני . מונטגיו מציג מספר דוגמאות ליישום העקרונות האמורים . במקביל להכנות למבצע הנחיתה בצפון אפריקה " ) לפיד ( " הגיעו למודיעין הגרמני ידיעות בדבר נחיתה אפשרית של בעלות הברית בדקאר . שמועות מגיברלטר הסבירו את ריכוז הצי במבצע חד-פעמי גדול לתגבור האי הנצור מלטה . מושל גיברלטר , הגנרל עיסון מקפרלין , החליט לתרום למבצע ההונאה , ונשא נאום ברמקול אל חיילי המבצר של גיברלטר , שבו קרא להם להטות שכם ולהשקיע מאמץ ככל שיידרש , על מנת להחיש אספקה ותגבורת “ לאחינו הנצורים במלטה , העומדים בהפצצות בלתי פוסקות" . נציג המודיעין הגרמני במדריד קיבל כמובן מיד את תכנו של נאום זה , אך מסקנתו הייתה חד משמעית - הכנת שיירת ענק לעזרת האי הנצור איננה אלא הונאה ... ודוגמה הפוכה : בעיצומם של הקרבות בחזית הרוסית , לאחר בקשות חוזרות ונשנות של המנהיגות הסובייטית לפתוח בהקדם בחזית שנייה , הציע מונטגיו להערים על הגרמנים ולהציג הכנות בריטיות למבצע פלישה גדול במפרץ ביסקייה . בבסיס תכנית הונאה זו עמדו שלושה שיקולים עיקריים : א . כל עוד אין מוכנים לבצע הפלישה , אין מנוס אלא לרמוז על הכנות בלבד , ובכך להניע את הגרמנים לריכוז מאמץ הגנתי מקדים ; ב . אסור שתכנית ההונאה תפריע במשהו לתכנית האמתית של הפלישה , ולפיכך אזור הפלישה חייב להיות אחר ; ג . המודיעין הבריטי ידע כי הגרמנים העריכו לא נכונה את הכוחות והאפשרויות העומדים לרשות בנות הברית , וכי הם חששו מפלישה במפרץ ביסקיה . מטה הכוחות המשולבים לא אישר תוכנית הונאה זו , משום שפלישה ל מפרץ היא כה קשה לביצוע , עד שאין סיכוי כי ההונאה תיקלט על ידי הגרמנים . זהו שיקול מוטעה , שכן רק מי שמכיר באורח מעמיק את מודיעין היריב , מקורותיו ודרך חשיבתו - מוסמך להעריך איזו הונאה תקלט . בהתערבות אחרת מלמעלה נפסל מבצע הונאה נוסף שיזם מונטגיו . מבצע "יאנו" נועד לסייע במלחמה נגד הצוללות הגרמניות . האמצעי : השתלת מתנה בביתו של אחד מבכירי מפקדי הצוללות הגרמנים , כביכול עבור שירותיו החשובים לבריטים , במגמה להביא לאחר מכן לחשיפתו , ובסבירות גבוהה אף לשפיטתו ולהוצאתו להורג בידי הגרמנים . מבצע זה נועד לפגוע במורל צוותי הצוללות הגרמניות , ולזרוע בקרבם חוסר אמון . הפעם היה הנימוק לפסילה מוסרי - “ אין אנו רוצחים אנשים" - נימוק מוזר ביותר כשהוא נשמע מפי מנהיגי אומה הנמצאת במאבק על עצם קיומה . מפקד הצי המלכותי היה מבכר לבטח להשקיע מאמץ רב כדי לחסל מפקד מסוכן זה על כל צוות צוללתו . מונטגיו נפגע ודאי מדחיית הצעתו . אף על פי כן , מצפון השופט שבו והגינותו הטבעית הביאוהו לסכם פרשייה זו בציון , כי כשהרהר אם פסילה זו הייתה מוצדקת או לא , “ לעתים הגעתי למסקנה כי אכן צדקו הפוסלים , ולעתים - למסקנה הפוכה . " מונטגיו נהנה הנאה מרובה מן התפקיד שמילא . נראה כי את הביטוי הקולע ביותר להרגשתו , לחוויותיו ולסיפוק שהיה לו מן התפקיד ניתן למצוא בהתייחסות אגב שלו , שהשמיע כמשפטן וכשופט מקצועי : “ מסופקני אם אי פעם הוכן ‘ מעשה פשע ‘ ביתר קפידה . שהרי כל מה שעשינו לא היה בתמצית אלא מעשה תרמית ונוכלות בהיקף ענק . אכן , מסע הניסיון האישי שלי לעולם הפשע אפשר לי להבין עד כמה עשויים חייו של הפושע להיות מרתקים , ומדוע יש גברים ונשים המעדיפים עיסוק זה ( פשע ) על כל עיסוק אחר , ועל-אף טענות התיאורטיקנים , אין להם כל רצון להשתקם ולהשתנות . " בתמונה : צופן מפוענח . השליטה הבריטית במכונת ההצפנה "אולטרה" אפשרה לדעת בצורה מהימנה אילו “ סיפורים" נקלטו ואילו לא

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר