|
|
עמוד:29
להפעלת הסוכנים הכפולים . הוועדות והדרגים שהיו מעורבים בתהליך , שיקוליהם וטעויותיהם . סיפור הסוכנים הכפולים חשוב במיוחד , כדי להאיר ככל הניתן את מבצעי ההונאה . כל שירות מודיעין המתלבט בשאלת הסוכנים הכפולים , שואל את עצמו מהי מידת הביטחון שיש לו שליטה מלאה בסוכן הכפול : האם איננו ממשיך לפעול בכנות לטובת היריב , ומי שמרומה באמת זה אני ולא הצד השני . גם בהיעדר ביטחון מלא , עדיין יכולים להימצא שיקולים שיצדיקו את הפעולה . ככלל יש שתי מטרות בסיסיות בהפעלת הסוכנים הכפולים - הונאה או דיסאינפורמציה , והגבלת יוזמת היריב לגייס ולהחדיר סוכנים נוספים ולבנות מקורות מודיעין אחרים , בלתי מבוקרים . הסוכנים הכפולים : הגרמנים אף העניקו אות כבוד במלחמת העולם השנייה הגיעו הבריטים למצב אידיאלי . לא היה בתחומי בריטניה אף מרגל אחד בשירות הגרמנים שלא היה מוכר ומופעל בידי השירותים הבריטיים . כשמופעל סוכן כפול קיים חשש תמידי לחשיפתו , אך סוכנים כאלה שירתו את הבריטים מן היום הראשון של המלחמה עד ליומה האחרון , ובלי שהגרמנים עלו על סודם . היו אף מקרים שבהם הוענקו לסוכנים אלה אותות כבוד על “ שירות נאמן וחשוב ביותר למען המולדת הגרמנית . " מספר תנאים אפשרו הישג בלתי רגיל זה : ראשית , תחכום רב , זהירות וניסיון שרכשו הבריטים בהפעלת סוכנים אלה . הייתה זו מכונה משומנת ומתואמת להפליא . המעקב הקפדני על פעילות הגרמנים וההיזון החוזר אפשרו תיקון והשפעה מידיים על הידיעות שהוזרמו באמצעות הסוכנים הכפולים . אזרחים “ חובבנים" שהתגייסו לקראת המלחמה ושובצו בתפקידי מפתח , נתנו ביטוי לדמיון יוצר , לכישרון אלתור ולחשיבה בלתי שגרתית , שקשה למצוא בתוך “ המכונה" של הצבא הסדיר , הגם שזו כוללת קצינים מסורים , מנוסים ונאמנים . בכך , דומני , היה לבריטים יתרון כביר על הגרמנים . התנאי השני - השליטה הבריטית ב" אולטרה , " שבירת הצפנים הסודיים ביותר של התקשורת הגרמנית וקריאת כל המברקים , שאפשרה לדעת בצורה מהימנה אילו “ סיפורים" נקלטו ואילו לא . מאז נרתם סוד הצופן הגרמני למאמץ המלחמה הבריטי , התברר יותר ויותר כי יש לזקוף מרכיב מכריע בהצלחה לזכות המודיעין . כאן נולדה היכולת למשחק גומלין בין שידור הידיעה המגמתית של הסוכן הכפול , לבין המעקב הצמוד אחר דרכה של ידיעה זו בנפתולי מכונת המודיעין הגרמנית . התנאי השלישי - הבידוד הממושך של בריטניה , שהקשה מאוד על הגרמנים לנטר מידע המוזרם אליהם . להוציא כמה דיפלומטים ניטרליים , שמוקמו בלונדון והזרימו מידע , לא הייתה בידי הגרמנים דרך לשגר ולו שליח אחד ( בזהות מושאלת או בדרכון זר , ( שיתרשם ממראה עיניו וידווח על הקורה באי הנצור . ניתוק זה היה כה מוחלט , עד שמפעילי רשת הסוכנים במודיעין הבריטי תהו כיצד להמשיך ולהפעיל סוכן , למרות שמפעיליו בגרמניה לא הצליחו להעביר אליו לבריטניה אף את משכורתו ... התנאי הרביעי - היעדר מקורות מודיעין שיאפשרו לגרמנים בקרה שאינה תלויה בסוכניהם . שלושה מבין ארבעת המרכיבים העיקריים של האיסוף המודיעיני היו נעולים , במידה זו או אחרת , בפני הגרמנים . המודיעין הגלוי היה בבקרה מוחלטת של מערכת הצנזורה הבריטית . כמעט ולא ניתן היה להגיע לידיעות בעלות חשיבות אופרטיבית מתוך מה שפורסם או שודר בכלי התקשורת הבריטיים . מכאן שהמקור החשוב ביותר של כל שירות מודיעין - מכלול הפרסומים הגלויים שמתפרסמים בתוך המדינה או מחוצה לה על הנעשה בתוכה - לחלוטין לא ענה על הציפיות הגרמניות , ולהיפך - שימש מכשיר חשוב בידי הבריטים לדיסאינפורמציה . המודיעין הצילומי , בייחוד תצלומי האוויר , הוא מוגבל ביסודו ואין בו מענה לשאלות בתחומי מורל , החלטות וכוונות . הוא עשוי לתת מענה לשאלות הנוגעות לתכסית הפיזית בלבד ; כגון נזקי הפצצות גרמניות , מערכות ביצורים והגנה , ריכוזי יחידות צבא וכיו"ב . אולם מודיעין צילומי זה היה באותה העת בראשית דרכו . ציוד הפענוח היה פרימיטיבי , ולעומת זאת היו מערכות ההסוואה וההסתרה אפקטיביות למדי , כך שנקל היה למדי להונות את מפענח התצלומים על-ידי מערכות דמה למיניהן . לגרמנים לא היה כיסוי צילומי סדיר ושוטף מעל האיים הבריטיים , הן מטעמי מזג אוויר והן בשל מגבלות מבצעיות . המודיעין התקשורתי היה גם הוא בראשית דרכו . היכולת הגרמנית לקלוט את התקשורת האסטרטגית והדיפלומטית של הבריטים , ועוד יותר לשבור את הצפנים שבהם השתמשו , הייתה מוגבלת ביותר . בידעם עד כמה חשופים הגרמנים בתקשורתם למודיעין הבריטי , נקטו האחרונים שורת צעדים מחמירים ביותר , במטרה למנוע ככל האפשר חשיפה של צפונותיהם . לכן תלו הגרמנים תקוות רבות כל כך במקורות האנושיים ( יומינט , ( שהרי כמעט רק אלה יכלו לתת להם מידע על המתרחש באמת בבריטניה באשר להכנות ולפעילויות בשטח הטכנולוגי , הצבאי והפוליטי . בנסיבות אלה נוצרה הזדמנות להוליך שולל את היריב הגרמני . במשך חמש וחצי שנות המלחמה אפפה את המודיעין הבריטי בלי הרף חרדה , שמא יגלו הגרמנים את התרמית , ויחדלו להאמין לסוכניהם בבריטניה . אולם זה כמעט ולא קרה . מדי פעם היו הבריטים עצמם “ שורפים" סוכן כפול זה או אחר . אולם , למרות דיווחי הכזב הרבים , שהוכחו בדיעבד כשגויים , לא חדלה המערכת הגרמנית להאמין לסוכניה . מונטגיו מציג את התמונה מזווית הראייה הבריטית בלבד ואינו מנסה לבאר את התופעה . זאת להוציא מקרה אחד - ההסבר הגרמני לכישלון הדיווח של סוכניהם ערב הפלישה לנורמנדיה . הגרמנים הסבירו כי מכיוון שלא נתפתו להעביר מיד תגבורות לנורמנדיה , ובכך לא חשפו עצמם בפני הפלישה העיקרית המתוכננת באזור קאלה , שינה הפיקוד העליון של בעלות הברית את תכניתו , החליט על ניצול ההצלחה בנורמנדיה , אף כי מלכתחילה נועדה זו להיות פעולת הסחה בלבד , וויתר על התכנית העיקרית של פלישה לקאלה . מונטגיו החל את שירותו באימוני שיט לקציני מילואים מן השורה . ביומו הראשון בצי , כשכל הצוערים בקורס הוצעדו בסך לתפילה , נשמע קולו של הרס"ר הקורא לכל בני הדת הקתולית לפרוש מן השורה . מונטגיו ציפה כי תצורף גם קריאה ליהודים , אך נראה שנוכחות יהודי בקרב קציני הצי המלכותי הייתה כה נדירה , שאיש לא חשב כלל לפנות גם ליהודים לא הייתה בידי הגרמנים דרך לשגר ולו שליח אחד ( בזהות מושאלת או בדרכון זר , ( שיתרשם ממראה עיניו וידווח על הקורה באי הנצור . ניתוק זה היה כה מוחלט , עד שמפעילי רשת הסוכנים במודיעין הבריטי תהו כיצד להמשיך ולהפעיל סוכן , למרות שמפעיליו בגרמניה לא הצליחו להעביר אליו לבריטניה אף את משכורתו ... סוכן מצליח בדרך כלל לרכוש את אמונו המלא של מפעילו עד שזה נעשה לו מליץ יושר בפני מפקדיו . למפעילים אלה קשה להשלים עם המחשבה , שהסוכן שלהם עלול להוליכם שולל
|
|