|
|
עמוד:22
יוזמת סאדאת מפברואר : 1971 האומנם החמצה ? חוקרי התקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים חלוקים באשר ליכולתה של ישראל דאז להגיע להסכם מדיני עם מצרים . מה המקור לנוקשות מול סאדאת ועד כמה היטיב המודיעין לעמוד על כוונותיו ? ד"ר מאיר בוימפלד | אל ) ם" מיל , ( ' שירת בתפקידי מחקר ושדה בחיל המודיעין ובתפקידי מחקר , הדרכה ואכוונת איסוף במוסד . דוקטורנט בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה שאלת השאלות המעסיקה את חוקרי התקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים היא האם ניתן היה להגיע , או עד כמה היינו קרובים , להסדר מדיני , חלקי או כולל , בין מצרים וישראל , שהיה עשוי למנוע או לדחות את המלחמה ? במאמרו מגיליון 67 של מבט מל"ם , ע' , 17-14 נדרש פרופ' משה שמש לשאלה ותשובתו חד משמעית : אכן כן . וזאת אילו נענתה ישראל ליוזמתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת להסדר חלקי בתעלה , כפי שנענתה לאחר המלחמה , בספטמבר . 1975 לדברי שמש , לאחר עלייתו לשלטון עשה סאדאת תפנית אסטרטגית בעלת החשיבות מכרעת - העלאת יוזמתו המדינית מפברואר , 1971 שבה קבע פרמטרים להסדר חלקי באזור התעלה , כשלב ראשון בדרך להסכם שלום עם ישראל . זו לא אותרה על ידי המודיעין ונעלמה מעיני מעריכי אמ"ן , בשל הדימוי השלילי של סאדאת בעיניהם . דימויו זה של סאדאת חלחל להערכותיה של הצמרת המדינית הישראלית , והעיב על הערכת יוזמתו המדינית . יתר על כן , טוען שמש , טעותו של אמ"ן באשר לסבירות המלחמה 1973-ב מקורה , בין השאר , באי הבנה או בהערכה שגויה של התפנית הנ"ל . אין ספק שהערכתו השלילית של המודיעין לגבי מנהיגות סאדאת וכושרו האינטלקטואלי , תרמה לחוסר האמון שרחשה הצמרת הישראלית ליוזמתו המדינית ולמאמציו המדיניים מול האמריקאים . במאמר של שמש פורטו עיקרי הצעתו של סאדאת ; ההתנגדות הישראלית לכל הסדר חלקי באזור התעלה , בשל קשירתו לביצוע החלטה 242 לפי הפירוש הערבי , שמשמעותו נסיגה לקווי ה 4 - ביוני ; 1967 ומסקנת סאדאת מאוקטובר , 1971 כי התהליך המדיני הגיע למבוי סתום והדרך היחידה לשבור את הקיפאון היא יוזמה צבאית . שמש מציין כי יוזמת סאדאת מה4- בפברואר 1971 הייתה ביטוי לתפנית במדיניות מצרים , פריצת דרך בתפיסה הערבית לפתרון הסכסוך . מה שמחזק גישה זו הוא תשובתה המפתיעה של מצרים לתזכיר יארינג מ 8 - בפברואר , 1971 שבה הובעה נכונות לסיום מצב המלחמה ולשלום עם ישראל תמורת התחייבות ישראלית לנסיגת כוחותיה מסיני ומרצועת עזה . אולם תשובת ישראל לתזכיר יארינג מ 26 - בפברואר הושפעה מדימויו של סאדאת בעיני קברניטי ישראל , שבדומה למודיעין לא קישרו בין יוזמתו מ 4 - בפברואר לבין תשובתו ליארינג , ולא הבינו כי חלה תפנית אסטרטגית במדיניותו . על גודל ההחמצה הישראלית בעניין ההסדר החלקי ניתן ללמוד מהסכם הביניים שנחתם בין ישראל ומצרים לאחר מלחמת יום הכיפורים 4 - ב ) בספטמבר , ( 1975 שסעיפיו זהים בעקרונותיהם לסעיפי יוזמת סאדאת מפברואר . 1971 לסיכום , שמש וחוקרים אחרים קובעים כי בפרספקטיבה היסטורית של הסכם השלום עם מצרים והתקופה שלאחריו , יוזמת סאדאת מפברואר 1971 נראית אמינה מכפי שהוערכה לפני יוזמת השלום שלו , ואפילו אחרי המלחמה . דבריו על הסדר מדיני , ואפילו על רצונו בשלום , שיקפו החלטה של מנהיג בעל עצמאות החלטה וכושר מנהיגות . בשל מדיניותה הנוקשה , ישראל החמיצה הזדמנות להגיע להסדר . אפשר כי לו הייתה נענית לו , הייתה נמנעת מלחמת יום הכיפורים . על הדברים הללו אני מבקש להעיר : האם ישראל אכן דחתה את יוזמתו של סאדאת מפברואר ? 1971 לפני נאומו הפומבי יזם סאדאת גישוש חשאי מול הנציג האמריקאי בקהיר , דונלד ברגוס , באמצעות איש קשר מטעמו - הגנרל ( בדימוס ) עבד אל - מונעים אמין . סאדאת הציע , באופן בלתי-פורמלי , הסדר חלקי בתעלת סואץ ברוח רעיונותיו של דיין מספטמבר : 1970 נסיגה ( ישראלית ) ודילול ( מצרי ) הדדיים של כוחות שני הצדדים לעומק מ"ק 40 מהתעלה , וניהול משא ומתן על הפסקת אש ארוכה . לאחר לבטים רבים בצד הישראלי , הורתה ראש הממשלה גולדה מאיר ב 2 - בפברואר לשגריר ישראל בארה"ב דאז , יצחק רבין , להודיע ליועץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר שאם הנשיא ריצ'רד ניקסון אינו שולל זאת , ... “ אנו מוכנים לתת תשובה למצרים , באמצעות האמריקאים , שאנו מסכימים להיכנס עם המצרים לבירור הצעתם . " בנאומו ב 4 - בפברואר , שהיה בבחינת חשיפה גולדה מאיר הייתה משוכנעת כי הצהרת סאדאת שיימנע מפתיחה באש למשך 30 יום , כמוה כאיום בחידוש המלחמה 7-ב במרס . 1971 כפי שאמרה בראיון לרשת , NBC “ סאדאת רוצה שנתחיל לסגת , אף ללא הסכם שלום . " אנואר סאדאת . "ויתור על קו בר-לב כלל אינו מצוי בחישוביי"
|
|