|
|
עמוד:5
תפחת . אבל זו תזה שנדרשת בהוכחה . זו ציפייה ביהביוריסטית , שאדם יגיב בצורה מסוימת להיעדר הגוף הזה . ואקנין - גיל : “ היא מבוססת בחלקה בשטח , והרבה פעמים נודע לנו שמקורות מסוימים מצפים שאנחנו נבלום את המידע . " שני : “ חגגתי בחתונה של אחד החברים שלי . זו הייתה תקופה שבה לא היו טלפונים , ניידים אז היית מודיע איפה אתה נמצא והיו מחפשים אותך . ניגש אליי מישהו ואמר שמחפשים אותי בטלפון . ניגשתי ועל הקו היה שר הביטחון . יצחק , נודע לי שעיתונאי X יודע קצת מידע מהסוג הזה והזה , אז שים לב כשהוא יגיש לך ידיעות . איך הגיעו הדברים אליך , ? שאלתי . אני מסרתי לו את זה , אבל אני רוצה להיות בטוח שזה לא יביא נזק , אמר השר . “ דוגמא אחרת . ביום שישי אחד ישבתי בבית . צלצל אליי ראש אמ"ן , וביקש שאם יגישו לי ידיעה מודיעינית מסוימת – לא אאשר אותה . לא שאלתי למה , וחיכיתי . התקשר אליי הצנזור מבסיס ירושלים , ומקריא לי ידיעה שהועברה מהטלוויזיה . אמרתי שיש לפסול אותה . כשהוא תמה למה , אמרתי ‘ כי אני חושב שהיא צריכה להיות פסולה , וראש אמ"ן ביקש . ' לא תמיד צריך להיענות למה שראש אמ"ן ביקש . אחרי זמן מה מתקשר אליי הכתב , ואומר לי ‘ אני לא נוהג לומר את מה שאני אומר עכשיו , אבל קיבלתי את זה מהשר . ' אם זה כתב צבאי – הרי שמדובר בשר הביטחון . אמרתי לו שמבחינתי זה עדיין פסול , והוא : ‘ אני מערער על הפסילה הזו . ' אמרתי לו שהערעור נדחה . התקשרתי לראש אמ"ן ואמרתי לו שהידיעה נמסרה לכתב על ידי שר הביטחון . ‘ אמנם פסלתי אותה , אני מבקש שתבהיר את זה מול שר הביטחון ודבר איתי שוב , ' אמרתי . הוא אמר - ‘ דבר איתו אתה . ' אז דיברתי עם השר וסיכמנו מה מהידיעה אני מאשר ומה לא , ואז אמרתי לו משפט אחד נוסף : ‘ בפעם הבאה שאתה מעביר ידיעה , תגיד גם לי . ' זוהי עבודת הצנזורה . " ואקנין - גיל : “ המציאות פשוט לא משתנה . לא הטיעונים , לא רוח התיקונים שלנו ולא הטענות שנטענות כלפינו מנגד . לפני כשנה קרה לי ממש אותו אירוע , אלא שבמקרה שלי לא אני התקשרתי , אלא אותו בכיר , שאמר : ‘ לא , את התבלבלת . אני רוצה שהמידע ייצא . ' אמרתי לו ‘ אני מצטערת , במדדים שלנו יכול להיות שיש לך אג'נדה והמידע שהוצאת החוצה – גם אם משרת מטרה נעלה ככל שהיא נעלה – לא יכול לעבור צנזורה , כי הוא צפוי לפגוע בביטחון לפי המדד שלנו . ' הכתבה נפסלה , ונוצר לא מעט רחש בחש לגבי השאלה – אצל מי נמצא הכוח , או הסמכות , אצל הצנזור עם השיקול הכולל או אצל בעל הסוד . על פי חוק הסמכות בפרסום נמצאת אצל הצנזור . " שני : “ וזה חשוב מאין כמוהו , כי בחוק כתוב ‘ הצנזור לפי שיקול דעתו . "' ואקנין - גיל : יתרה מזאת , אם על הצנזור הופעל לחץ או הטיה , וניתן להוכיח זאת , החלטתו בטלה . כשעליי להגן בבג"ץ או בערכאה משפטית על החלטה שלי , לא די שאגיד ‘ ראש השב"כ אמר לי . ' עליי להיות משוכנעת מעל לכל ספק שיש פגיעה בביטחון , ולכן לא פעם ולא פעמיים מי שכועס עלינו היא דווקא מערכת הביטחון , כי עד שקיבלנו החלטה על פסילה , מי שאותגר להסביר לנו את מהות הפגיעה היא דווקא מערכת הביטחון . תסבירו לנו איפה בדיוק אנו רואים פגיעה ברמת ודאות קרובה , כפי שעליי לוודא . ומאותו רגע שהשתכנעתי , הדיון עובר אליי ומבוצע מול כלי התקשורת והעורך . " לצנזורית יש הערה נוספת לגבי ההסדר הקיים : “ כל הגופים הנוגעים לעניין - כלי התקשורת , מערכת הביטחון והצנזורה , כשמעלינו בית המשפט העליון מגדיר את המרחב שבו אנו חיים - השכלנו להבין שאם כל אחד לא ישתנה קצת ויתאים את עצמו למציאות , לא נהיה רלבנטיים . בשנות ה 90 - למשל הבין יצחק כצנזור שעליו לפתוח לשיח ציבורי נושאים שעד אז היו אסורים בפרסום . אחרת השיח יהיה מאוד בעייתי בעיקר מולו , ואני הבנתי שבעידן האינטרנט , איסור ומניעה מוחלטים של פרסומים אינו אפשרי ולא רלבנטי ולכן נדרש להגדיר מחדש את ייעוד הצנזורה בתווך האינטרנטי . " אסור לזגזג מול הבכירים אל מול היכולת של כל חלקי המשוואה להתאים עצמם למציאות המשתנה , הקשיים של צנזור מכהן דומים מאוד בין אחד למשנהו . אחד האתגרים הגדולים הוא ההתמודדות מול ראשי מערכת הביטחון , שלא תמיד מסכימים עם הצנזור . “ לקח להם זמן להפנים ולהבין את המהות והמשמעות של החוק שעל פיו הצנזור עובד , " אומר יצחק . “ קשה לצנזור להגיד לא לראש אמ"ן או לרמטכ"ל . לפעמים הוא גם אומר לא לשר הביטחון . ולשר הביטחון יש סמכות , ברגע הבא , לשים צנזור אחר במקומו . אני לא יודע איך וכמה מקצינים בצה"ל חושבים כמוני , אבל אמרתי לעצמי , ‘ מרגע שמונית לצנזור , אתה עובד כמו שאתה מוצא לנכון , גם אם ברגע הבא יחליפו אותך . ' אחרת אתה לא יכול למלא את תפקידך . " ואקנין - גיל : “ בפגישה הראשונה שלנו יצחק אמר לי משפט שהולך איתי עד היום : ‘ בסוף את שואלת את עצמך רק שאלה אחת כשאת הולכת לישון בלילה – האם עשיתי את עבודתי נאמנה . ' ? זה נכון גם מבחינה פרקטית . נניח שהיום אני מקשיבה לעצת בכיר אחד , ולמחרת לעצת בכיר אחר , והרי לכל בכיר במערכת הביטחון שיקולים אחרים ומדיניות בטחון מידע אחרת . כיצד נשמור על לוגיקה של מדיניות אז דיברתי עם השר וסיכמנו מה מהידיעה אני מאשר ומה לא , ואז אמרתי לו משפט אחד נוסף : 'בפעם הבאה שאתה מעביר ידיעה , תגיד גם לי . ' זוהי עבודת הצנזורה" תא"ל סימה ואקנין - גיל , הצנזורית המכהנת מאז 2005 כור גרעיני באיראן . "אם מחרתיים יגידו לי שהשיח על איראן לא טוב ואנחנו רוצים שתעצרי אותו " ?
|
|