"תרבות שמירת הסוד בישראל אינה מספקת"

עמוד:4

" תרבותשמירתהסוד בישראל אינה מספקת" האם יש צורך בצנזורה בעת הזאת , בעידן שבו "כל העולם פתוח" והכול חשוף לגולשי האינטרנט ? יצחק שני , הצנזור ראשי , 2001-1977 וסימה ואקנין - גיל , הצנזורית המכהנת מאז , 2005 חושפים טפח מהכמוס בתפקידם המורכב , ואף מציעים תמורות לבאות ראיינו : אפי מלצר ורון כתרי “ הכול נמצא באינטרנט ; " “ כבר אי אפשר לשמור על שום דבר ; " “ הרי ממילא זה בחוץ" – טענות מסוג זה צפות לא אחת בבואנו לדון בחשיבות הצנזורה , ואף לפקפק בצורך קיומה . “ כדאי להיזהר מסיסמאות ריקות מתוכן , " אומרת על כך סימה ואקנין - גיל , הצנזורית הראשית מאז שנת . 2005 “ עדיין צריך צנזורה , כי תרבות שמירת הסוד בישראל אינה מיטבית . בין הנורמות והערכים שקיימים בישראל , אחת הנורמות היותר שגורות היא שסוד מספרים לכולם - ובתנאי שישמרו על הסוד . כך זולגים הדברים הכי חשאיים ורגישים כמעט און ליין לעמיתים , חברים וכתבי תקשורת . ומזל שזה מגיע לידיים ישראליות , כי לא פעם הם מפגינים יותר אחריות ממי שהעביר להם את המידע . " אם כן , מה בישראליות גורם לנו להיות שומרי סוד חובבניים ? “ בקונטקסט הישראלי , כולם מכירים את כולם וחשים מין אחווה כללית כזו , " מסבירה ואקנין - גיל . “ התפיסה היא ש'זה בסדר , ובתנאי שאני שומר על מה שאני חושב שהוא רגיש מתוך המידע . ' אבל בסוף הכתב , שיודע ליצור לעצמו את הפאזל , מייצר את פאזל המידע , שבהרבה מקרים מאוד קרוב למידע האמיתי בכללותו . " נקודה נוספת שמעלה ואקנין - גיל היא שמעבר להיעדר תרבות שמירת הסוד , גם תרבות האכיפה לוקה בחסר . “ בישראל , לא חסרה תשתית חקיקה דרקונית לשמירה על הסוד – תקנות ההגנה וסעיף 113 לחוק העונשין – מתי החוק הופעל נגד עיתונאים ? או נגד מי שכבר ידוע שחשף סוד ? כמעט ולא . לכן , כשאין תרבות שמירת סוד , אכיפה מאוד זהירה בעבירות פליליות מול עיתונאים ; ונוכח המורכבות והמצב הגיאופוליטי הרגיש של ישראל , ולאור ההתייחסות של האויב לתקשורת כאל שופר של השלטון , בעל אמינות גבוהה מאוד ; עלינו לשמור על כל יתרון יחסי . לפיכך למרות הכל צנזורה מונעת עדיין נדרשת בישראל . במלחמה על אחת כמה וכמה , כי מחיר הטעות גבוה מדי . " עוד מוסיפה ואקנין - גיל : “ אני מגלה חוסר הבנה בציבור לגבי מה זאת הצנזורה . המונח ישר לוקח למשטרים אפלים ולתפיסות אחרות . זה בולט כשבאים זרים , עם אנטי גדול . לוקח לי הרבה זמן ‘ לגייר' אותם ולגרום להם להבין שהגוף הזה בישראל מתפקד אחרת . " “ כשמדינת ישראל נולדה , הייתה בה כבר צנזורה , " אומר יצחק שני , שכיהן כצנזור הראשי בשנים , 2001-1977 שהיו שנים מעצבות , כפי שניווכח בהמשך . “ ישראל אימצה את הצנזורה של שלטון המנדט וידעה להפנים אותה , לפתח אותה , להתאים אותה מדי תקופה לתקופה החדשה שבאה . ישנה צנזורה רק בגלל שיש הסכם מרצון בין ‘ ועדת העורכים' ( ראה מסגרת , ( שהם כלי התקשורת , לבין מערכת הביטחון . ולמה ? כי מדינת ישראל אינה בנויה לסגור עיתונים ולהכניס עיתונאים לבתי סוהר . סגירה של עיתון חדשות אחד נחשבת בעיני אנשי חדשות והארץ לדיראון עולם . בג"ץ אישר את דיראון העולם הזה . יש להגן על ישראל גם בפרסומים , אין ברירה אלא שתהיה צנזורה . איזו צורה יש לצנזורה , איזו עוצמה יש לצנזורה , איזו יכולת יש לה – זה כבר סיפור אחר . " מה יאמרו על כך יודעי דבר - עיתונאים , אנשי אקדמיה ? 80 % “ מהם היו בעד צנזורה , " עונה שני בלי היסוס . והמתנגדים ? מה הנימוק שלהם מעבר לחופש הביטוי ? שני : “ הם לא יודעים את התמונה האמיתית , וחושבים שממילא ‘ הכול בחוץ . "' ואקנין - גיל : “ זה הנימוק הראשון , שאומר כל מי שאינו יודע מה מונח על שולחנו של הצנזור לבחינה טרם פרסום ומה נעצר . ולראייה , אנחנו כל חודש אוספים את כלל המידע שפסלנו , והוא מגיע לרמה של ‘ סודי ביותר' ובפן המבצעים ל'שותפות סוד . "' שני : יש דוגמא שהציבור בישראל לא מכיר . במבצע אנטבה , היו כתבים שידעו בזמן אמת שהמבצע עומד להתבצע . הצנזורה מנעה פרסום בשבת אחר הצהריים – למיטב זכרוני כשהמטוסים כבר היו באוויר – הודעה ששלח כתב ישראלי לסוכנות שעבד איתה בארה"ב : ‘ תפעילו לי את הביטוח האישי . ' הצנזורה פסלה את ההודעה הזו . אני לא אומר שאם היא לא הייתה נפסלת , המבצע היה מתפספס , אבל זה מראה עד כמה הכתבים יודעים , ועד כמה מידת האיפוק שלהם היא גבולית . ולכן יש צנזורה . וזו לא הייתה ידיעה שהוא הגיש לצנזורה . " ואקנין - גיל : הטיעון השני ששמעתי , ובמידה מסוימת אני מסכימה איתו , הוא שבעצם קיום הגוף הזה , יש תרומה לפוטנציאל חשיפת הסוד . הרי מי שמוציא את המידע החוצה מעריך כי חלקו , אם הוא רגיש , ייפסל על ידי הצנזורה . הוא יודע שיש שוער , מעבר לאדם שחושף מידע , שבולם ושם את האצבע בסכר . ברגע שלא יהיה בלם , יקרו שני דברים – אנשים יתחילו בעצמם לסכור את פיהם ; והמדינה , כשתראה שישנן פגיעות , תעלה את רמת האכיפה , ואז מכאן או מכאן , הוצאת המידע " התפיסה היא ש'זה בסדר , ובתנאי שאני שומר על מה שאני חושב שהוא רגיש מתוך המידע . ' אבל בסוף הכתב , שיודע ליצור לעצמו את הפאזל , מייצר את פאזל המידע , שבהרבה מקרים מאוד קרוב למידע האמיתי בכללותו" תא"ל יצחק שני שכיהן כצנזור הראשי בשנים 2001-1977

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר