אל הקורא העברי

עמוד:יא

אל הקורא העברי קראתי אי שם שש"י עגנון אמר פעם לסופר יהודי אמריקני , שאם ספר יהודי אינו קיים בעברית אין לו קיום . ואם כי יש במימרה זו מן המופרז , נדמה לי שלאור ההיסטוריה היהודית יש בה גם מן האמת . מאז שהופיעה המהדורה הראשונה של משה של פרויד בשנת 1991 נעשו בארץ שני ניסיונות לתרגם אותו לעברית , אבל שניהם לא מצאו חן בעיניי ועלו בתוהו . הבנתי שהספר מאוד קשה לתרגום , ולא רק בגלל הסגנון האנגלי החריג שלי , אלא גם בגלל חוסר היציבות וההסכמה בקביעת מונחים פסיכואנליטיים בעברית . וכך עברו שנים וכבר התייאשתי , עד שלפתע הגיעה אליי הצעה מהוצאת שלם להתחיל מחדש במפעל התרגום , ולהשקיע בו את ניסיונם הרב ואת כל מה שדרוש להוצאת תרגום מושלם ונאמן . למזלי הגדול בחר המכון בדן דאור , מתרגם שהוא אמן ממש ושולט בשתי השפות כאחת ( וגם ברבות אחרות , ( ואחרי שקיבלתי לדוגמה את תרגומו לתחילת הספר , הסכמתי בהתלהבות . שהותי בארץ לפני שנה נתנה לי הזדמנות לשוחח איתו , לקבוע יחד כמה קווי יסוד , ולברר כמה סתומות . אני מודה לו מקרב לב על כל עמלו , וכן נתונה תודתי להוצאת שלם על יזמתם , למרינה פיליפודי שעמדה איתי בקשר לאורך כל הדרך , ולעורכים המצוינים שעברו בקפדנות על כל הטקסט . ספרי זה כבר תורגם לכמה שפות , אבל שמחתי כפולה ומכופלת שזכיתי םוף סוף לראותו בלבוש עברי כה נאה . אשר לספר עצמו , פרט להקדשה לא שיניתי במאומה את הטקסט המקורי וגם לא ניסיתי לעדכן את הביבליוגרפיה . הספרים והמאמרים על פרויד בשפות שונות מתרבים מדי שנה בממדים עצומים , ובין כה וכה כבר עברתי מפרויד לעיסוק בנושאים אחרים לגמרי . כמובן , לו כתבתי את ספרי בעברית מלכתחילה , הוא היה שונה פה ושם . למשל , לקורא עברי לא הייתי חייב להסביר מונחים כמו "השכלה" או "מליצה , " ועוד .

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר