|
|
עמוד:9
פרק א ייחודה של לשון הזמר חיבור זה עניינו זמר העם שנוצר והתגבש ביישוב העברי החדש בארץ ישראל מראשיתו ועד להקמתה של מדינת ישראל . זו הייתה התקופה המכוננת בהתפתחות הזמר , ובה עוצבו מאפייניו העיקריים הן מבחינת הלחן הן מבחינת התמליל ' . מטרת החיבור לתאר את שימוש הלשון שנוצר בזמר בתקופה מכרעת זו בהתפתחותו ובהתפתחותה של הלשון . התיאור יביא בחשבון גורמים טיפולוגיים , הקשורים למקומו של הזמר במערכת התרבותית והלשונית , וגורמים היסטוריים , הקשורים למצבן של הלשון וספרותה בתקופה שהמחקר מתמקד בה . העניין בתיאור לשרן הזמר נרבע ממעמדו המירחד של הז'אנר בתרך כלל שימושיה של הלשון בחברה . הזמר היה רכיב מרכזי במערכת התרבותית שנוצרה 2 ביישוב העברי החדש בארץ ישראל , ואחד מתפקידיו בה היה לשמש אמצעי חינוכי . היה עליו לשקף את עולם הערכים של החברה שנוצר בה , ובו בזמן לתרום 3 לעיצובו . הידרשות מפורשת לתפקידו החינוכי של הזמר שכיחה בהקדמות לשירונים מן הימים ההם . דוגמה אופיינית היא ההקדמה לשירון "מזמרת הארץ , " שיצא לאור בשנת , 1935 ובה נכתב כך : קובץ זה , שלוקט ונערך [ ... ] מטעם הקרן הקימת לישראל , יש לו תעודה מסוימת : לתת לנוער העברי בתפוצות הגולה את ההזדמנות להכיר את הזמר הא"י , שבמדה זו או אחרת משתקף בו רוח החלוציות שלנו . [ ... ] מי 1 לסקירה קצרה על תולדות הזמר ראו פרק ב . 2 על התגבשותה של מערכת תרבותית זו ראו אבן זהר תש"ם ; שביט תשנ"ו . 3 שחר תשנ ; 495 .-ט '' חפרי אפלל תשנ . 120 .-ח"
|
|