|
|
עמוד:10
הקהילה שעלו ארצה לתימן כדי לעלות על קברו . לאחר הקמתה של מדינת ישראל נעשו כמה ניסיונות שלא עלו יפה להעלות את עצמותיו ארצה . מאז המהפכה הרפובליקנית בתימן ( 1962 ) גילה השלטון החדש יחס של אדישות כלפי הקבר ואף הוקם עליו ועל סביבתו בית ספר , כך שנמנעה לחלוטין גישה כלשהי אליו . משיחיות וגאולה כאמור חווה שבזי על בשרו אירועים טרגיים שעברו על קהילות היהודים בתימן במאה הי"ז . החוויות הללו עוררו בו תחושות משיחיות עזות . שבזי היה אחד המנהיגים החברתיים והרוחניים של קהילתו , שתמכו בתנועתו של שבתי צבי . בשנת תכ ( 1666 ) ו" הגיעו לתימן השמועות באמצעות שליחים וכתבים 'שקם להם המלך המשיח לישראל , ' הלא הוא שבתי צבי . אף כי בית הדין בצנעא דחה את משיחיות שבתי צבי , האמינו בו רבים מיהודי תימן , ובראשם שבזי , שנתן לכך ביטוי ברור בכמה משיריו . אולם עד מהרה נתבדתה האמונה המשיחית ובגינה גזר האימאם אלמתוכל אסמאעיל גזרות קשות על היהודים , ובכללן ' גזרת העטרות' לאלעמאים , ( ' שאסרה עליהם לעטוף את ראשם במצנפות מהודרות . הגזרה זעזעה את שבזי וביטוי לה אנו מוצאים בהרבה משיריו , שמהם נלמד כי דת ישראל הייתה ללעג וכי האימאם לחץ על היהודים להתאסלם . באחד משיריו הוא מבקש את מחילת האל על האמונה הכוזבת שהגאולה הייתה צפויה לבוא בשנת תכ . ( 1667 ) ז" על כל פנים , האכזבה משבתי צבי לא ערערה כהוא זה את אמונתו הגדולה של שבזי בגאולת ישראל . הוא שולל את תגובתו הנרגזת והקשה של האימאם הזידי על התעוררות הקהילה היהודית ורואה בגזרת העטרות מעשה שאין לו הצדקה מצד המוסלמים . כל התלאות לא באו לישראל שבתימן אלא בגלל אמונתם התמימה : וכל החטא והסבה / באמרי כי משיחי בא / שטמני ומס הךבה ( טובי תשמ"ו , עמ' . ( 137 אף על פי כן , מצדיק המשורר את הדין ואינו בא בטרוניה כלפי מעלה . התקוה נוחלה כי הדור לא
|
|