|
|
עמוד:10
הסיבה לכך שאני כותב על " החוק" היא שאני אינני באפט או גרהם . אם אתם צריכים להיות גאונים כדי להשתמש בחוק , אין הרבה טעם לכתוב עליו , לא כן ? אני אדם רגיל , כמוכם . אני אוהב דברים פשוטים ולא מסובכים . לא למדתי בבית ספר למנהל עסקים ולא עבדתי בוול סטריט . למדתי עד כמה החוק חשוב בבית הספר של המכות הקשות של החיים . אילו יכולתם להשקיע בלי להסתכן שתפסידו את כספכם , האם לא הייתם מגלים נכונות רבה יותר לקחת את העניינים בידיים ולעשות את זה בעצמכם ? מכיוון שהתשובה לשאלה זו היא כן , כמובן , אני מוזמן להראות לחצי מיליון איש בשנה לפחות עד כמה קל ליישם את חוק מס' . 1 דיברתי על חוק מס' 1 במסע הזירות המפלצתיות של פיטר לאו " קבלו מוטיבציה , " כשאני מוצג כ"איש שלימד אנשים כיצד להשקיע יותר מאשר כל אדם אחר במדינה . " במסע הזה חלקתי את הבימות עם רודי ג'וליאני , ביל קלינטון , ג'ורג' ה"ו בוש , ג'רלד פורד , ג'ימי קרטר , מרגרט תאצ'ר , קולין פאואל , מיכאיל גורבצ'וב וגנרל טומי פרנקס – ודיברתי אל יותר משני מיליון אנשים על " החוק . " עכשיו הגיע הזמן שאגיע סוף סוף אליכם . לפני שלמדתי את חוק מס' 1 והתחלתי בסבבי ההופעות שלי , התפרנסתי בדרך כלל מעבודות מלוכלכות ולא העזתי לחלום על קניית נדל"ן יקר או על נסיעות סביב העולם בתנאי מותרות . חפרתי תעלות , רחצתי ציוד שכור , תדלקתי מכוניות , נהגתי משאיות , ניקיתי שולחנות וייצרתי אביזרי הליכה . בתיכון הייתי תלמיד ממוצע , ואת הלימודים באוניברסיטה סיימתי רק אחרי ארבעה ניסיונות . במשך קרוב לארבע שנות השירות שלי בצבא שירתי שנתיים עם " הכוחות המיוחדים" ( הידועים גם כ"כומתות הירוקות ( " וארבעה חודשים בווייטנאם . 1-ב במארס 1972 סיימתי את השירות הצבאי שלי בווייטנאם וחזרתי לארצות הברית . ביום האחרון שלי בצבא עברתי דרך נמל התעופה סי טאק בסיאטל , כשאני לובש בגאווה את המדים ואת הכומתה הירוקה , כאשר איש אחד ניגש אלי בריצה , ירק עלי וברח . הייתי מחוץ לארצות הברית כל כך הרבה זמן עד שלא היה לי מושג עד כמה האמריקנים בזים לי בגלל הדברים שנשלחתי לעשותם מעבר לים . אחרי שנים בשירות המדינה שלי , נדרשו לי ימים ספורים בלבד כאזרח כדי לגלות שרבים חושבים שאני טיפש ( או גרוע מזה , ( מפני שסיכנתי את חיי . חשתי שלא אמצא עבודה , אבל לבסוף נעשיתי מדריך שיט בנהרות . אחרי כמה שנות הדרכה בקליפורניה , יוטה ואיידהו , מצאתי את עצמי בגרנד קניון . בשלב הזה השערות שלי היו ארוכות כמו של כל האחרים , לבשתי בגדים מעור שחור , גידלתי זקן תיש , חייתי באוהל אינדיאני ביערות סמוך לפלגסטף , אריזונה , והסתובבתי על הארלי דייווידסון שחור ורעשני מאוד כשאני מפחיד אנשים . הייתי מרוחק ככל האפשר מוול סטריט ומעולם ההשקעות .
|
|