|
|
עמוד:10
שארבע שנים מאוחר יותר פרסמו מאמר על " תורת הערך" ששינה את פני התיאוריה הכלכלית מקצה לקצה וצוטט יותר מכל מאמר אחר בתחום . טברסקי וכהנמן היו ידועים כבר זמן רב קודם לכן כפרופסורים בולטים לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים . הם פרסמו כמה מאמרים בעיתון היוקרתי Science על טעויות עקביות בקבלת החלטות , אך באותה עת עדיין לא נעשה החיבור בין תורת ההחלטות הכמותית , הרציונלית , הסטטיסטית , הקובעת איך צריך לקבל החלטות , כחלק ממקצוע מתמטי בשם " חקר ביצועים" שלמדתי בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב , לבין תורת ההחלטות הרגשית , הפסיכולוגית והאינטואיטיבית , המגלה לנו איך אנשים מתנהגים בפועל ולא איך הם אמורים להתנהג , שהתחילה להילמד במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים . בינתיים , בשנת , 1978 זכה הרברט סיימון בפרס נובל בכלכלה . סיימון , שהיה הפסיכולוג הראשון שזכה בפרס נובל , טען כי ההנחות הרציונליות שהיו הבסיס לתורת המשחקים ולתורת ההחלטות , אינן מציאותיות , וטבע שני מושגים שהפכו לאבני פינה בתורת ההחלטות : רציונליות חסומה ועקרון ההסתפקות . ( satisficing ) סיימון טען שגם אילו היינו רוצים לא היינו יכולים לקבל החלטות באופן רציונלי לחלוטין . אמנם בעיקרון אנחנו פועלים באופן רציונלי , אבל עקב חוסר זמן וחוסר יכולת להעריך את כל התוצאות , הסיכויים והסיכונים , הרציונליות שלנו מוגבלת , לא מוחלטת , ולפיכך היא רציונליות חסומה . ההסתפקות היא דרכנו לקבל החלטות : אנחנו לא מתחתנים עם האישה החכמה ביותר או עם הגבר היפה ביותר בעולם , כי לשם כך נצטרך להכיר את כל בני המין השני החיים בעולם ! ( ואם בכל זאת נבחר להכיר את כל המועמדים , קרוב לוודאי שכבר נהיה בני תשעים , ואז לא בטוח שזה שנבחר בו לבסוף ירצה בנו ( ... לפיכך , על פי עקרון ההסתפקות אנחנו מתחתנים עם האדם הראשון שעונה על הווארד רייפה
|
|