|
|
עמוד:1
m 1 p " 3 n xinraj ri-ppo - Kisn A לנגד עיניה של הביקורת העברית הענפה , שנכתבה על מכלול יצירתו של אברמוביץ , ' ועל יצירותיו הארוכות בפרט , עמדו זיאנרים ספרותים אירופאיים , שצורתם קבועה ומוגדרת . בדיקת יסודות המבנה של הרומאנים במכלול יצירת אברמוביץ , ' שהחלה בשנות 80-ה של המאה הקודמת ונמשכה עד שנות 40-ה של המאה הנוכחית , נערכה בביקורת העברית מתוך התאמתם לזיאנרים אלה . מודל הרומאן , שעמד נוכח עיניה של ביקורת זו , היה שונה לחלוטין מן הרומאן של אברמוביץ . ' כך התפתחה מסורת בביקורת העברית , שעיקרה היתה הדגשת אי-יכולתו או אי-רצונו של אברמוביץ' לעמוד בדרישות זיאנר הרומאן . ' נראה כי את מכלול טענות המבקרים בנושא זה סיכם סיכום מקיף י . קלוזנר במסתו על אברמוביץ , ' שעיקרה פיתוח הטיעונים שהעלה לראשונה ב"ספרותנו , " "השלח" זי תרס . ( א ) א" כך טוען קלוזנר - "על צד האמת אין מנדלי מוכר-ספרים לא מספר ולא רומאניסטן במובן האירופאי הרגיל של מלות לועזיות אלו . אינו מספר במובן הרגיל , שהרי התרכך של סיפוריו , - הוא פשוט ובלתי-מורכב ואין הוא מושך את הלב לכשעצמו . אין דינאמיקה בסיפוריו : אין בהם תנועה חזקה וסוערת ואין פעולה הולכת ונמשכת בקצב מהיר . ובודאי אין מנדלי רומאניסטן : היריעה שעליה מתרקם הרומאן בעיקרו - סכסוך אהבים - היא קצרה מאד ביסיפורי האהבים' שלו ואינה תופסת אלא מקום מועט אף בסיפוריו הגדולים , ומנדלי אף לא יצר טפוסים שלמים ומסויימים של בני-אדם - - - הטפוסים שלו אינם חברותיים-קיבוציים ואינם מסמנים אלא מין או סוג מיוחד של בני-אדם בעלי תכונות עממיות משותפות לכולם . ואת החיים הפנימיים של הטפוסים המתוארים
|
|