|
|
עמוד:12
כשנגיע לפרק האחרון נעצור כדי לתהות עד כמה הוא רלוונטי גם בזמננו . כל זה מביא אותנו להערה אחת אחרונה . מי מהקוראים שכבר דפדף קדימה אולי הבחין שהפרק המסכם הוכתר בכותרת מוזרה : " סופה של הפילוסופיה הארצית " ? סימן השאלה מבהיר כי אין מדובר בנבואת חורבן , אך הוא בהחלט מרמז על שינוי באופיו של הנושא . איזה מין שינוי הוא זה ? לשם כך ניאלץ לחכות עד סוף הספר , ולא כדי למתוח את הקורא , אלא משום שרק בסוף – כלומר בימינו – יש בשינוי זה משום קריאת תיגר על אופייה ועל משמעותה של החשיבה הכלכלית עצמה . אך את כל זאת נראה בהמשך . בינתיים , הרשו לי לסיים את דברי הפתיחה האישיים הללו בתודה לקוראיי , במיוחד לסטודנטים ולמנחים ששלחו לי , בהתחשבותם כי רבה , הערות תיקון , הסכמה או אי-הסכמה – שהתקבלו כולן בברכה באותה המידה – ולהביע את תקוותי כי הספר הפילוסופים הארציים ימשיך לפתוח את אופקי הכלכלה בפני קוראים המתעתדים להפוך לדייגי לובסטרים או למוציאים לאור , וגם בפני אותם אמיצי הרוח שיחליטו להיעשות כלכלנים . רוברט היילברונר ניו יורק יולי 1998
|
|