|
|
עמוד:6
ב . לעיתים , אין אפשרות להקים מסגרות נפרדות לתלמידים הנזקקים להן , מפאת מספרם המועט בבית הספר , או מפאת קשיים תקציביים . . A יש ולעיתים נעזרים , בהצלחה , באותה שיטה או באותה גישה במסגרות עזר שונות , ומאידך - יש צורך לעיתים בשיטות ובגישות שונות לחלוטין באותה מסגרת עצמה . ד . בעיותיהם של התלמידים הן בדרך כלל מורכבות , וכלי האבחון אשר בידינו אינם מוחלטים . יתרה מזו : אישיות הילד מתפתחת בד-בבד עם הליקוי הספציפי שלה ( 24 ) בדרך של השפעת גומלין מתמדת בין הליקוי לבין התכונות המרכיבות את אישיותו האינדיבידואלית של התלמיד . על כן יתכן , שאותה בעית יסוד עצמה מתגלה בצורות שונות אצל תלמידים שונים . ( 9 ) ההוראה המתקנת היא , איפוא , הוראה המכוונת כולה אל הפרט . מלבד הקניית המקצוע , מטרתה לתקן או למעט במידת האפשר את הליקוי , או את החסך שממנו טובל התלמיד , כדי שיוכל להתפתח לאישיות בעלת ערך עצמי בחברה . בהוראה מתקנת משולבות שתי מערכות יסוד : מערכת עקרונות טיפוליים ומערכת עקרונות דידקטיים . חלוקה זו היא מתודית מעיקרה , שכן מפאת הדדי ותם משלימים התחומים הטיפוליים והדידקטיים אלה את אלה . העקרונות הטיפוליים א . יצירת קשר בין המורה לבין התלמיד קשר זה מהווה יסוד בכל הוראה מתקנת . עליו להיות דו-סטרי : מן המורה אל התלמיד ומן התלמיד אל המורה . לעיתים קרובות המורה הוא היוזם ביצירת קשר זה , כי תלמיד שנכשל בבית הספר במקצוע לימוד אחד או יותר , הוא לרוב מסוייג , חסר ביטחון , חסר אימון ומלא חשדות כלפי האדם-המורה החדש וכלפי הנסיון החדש של ל ימוד החומר . קשר זה צריך שיהיה מבוטק על קבלת
|
|