|
|
עמוד:יא
הדן ז ולו ה הסטטיסטיקה היא מדע חדש יחסית . בעוד שיסודות הגיאומטריה והאלגברה הונחו בתקופה היוונים ויסודותיהם של החשבון הדיפרנציאלי והפיסיקה הקלטית הונחו במאה ה , 17 - הופיעו רק ניצניה של הסטטיסטיקה באותה תקופה . אנגלי בשם pvy Graunt ( בשנת "ב ( 1662 אריתמטיקה פוליטית , " שעיקרה עיבוד נתונים לפי רשימות של לידות , פטירות וכדומה , ועל פיהם ניסה להגיע לחוקים כלליים על הקשר בין התמותה לביו הגיל , אחוז הלידות , זכר / נקבה באוכלוסיה , וכוי . קבוצה אחרת של מחקרים במדעי החברה קשורה במדע שנוצר באותה תקופה , בעיקר בגרמניה , התפתח במשך כמאתיים שנה , ונודע בשם "מדע הידיעות על המדינה , " או בשמו הלטיני "סטטיסטיקה . " מדע זה עסק באיסוף ידיעות כגון גודל המדינות , מספר תושביהן , גודל צבאן וכוי . מדע זה הוריש לסטטיסטיקה של היום את שמה ואת השיטה של השימוש בלוחות . רק בראשית המאה ה 20 - החלה הסטטיסטיקה להיות למדע מדוייק , לאחר שניתן לה ביסוס מתימטי והורחבה מסגרת הבעיות שניתן לטפל בהן באמצעותה . הביסוס המתימטי ניתן על ידי תורת ההסתברות , שאת היסוד לה הניחו הצרפתים ( 17 - ה rwn : 1 ) , Fermat - ו Pascal ומקורה במשחקי-מזל . תורה זו התפתחה עם השנים בהראותה , שלתופעות שונות הקשורות במקריות קיים בכל אופן סדר מסויים . האמידה וההסקה הסטטיסטית פותחה במאה הנוכחית . מבין החוקרים בשטח זה ראוי להזכיר את פישר , ( Fisher ) ניימן ( Neyman ) ופירסון . ( Pearson ) כיום משתמשים בסטטיסטיקה בשטחים שונים . מאיסוף נתונים ועיבודם לצרכים פרטיים או בידי המדינה ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , ( דרך שיטות ביקורת והערכה בתעשיה , חקלאות , כספים ועוד , ועד לשימוש בהסקה ואמידה במחקרים בשטחים רבים , ביניהם במדעי החברה , רפואה , תעשיה וניהול .
|
|