|
|
עמוד:117
נסכם , איפוא , את עיקרי הנקודות ששוחחנו עליהם עד כה : . 1 אנו נוהגים לשאול אודות מטרות בהקשרים בהם אנו קבורים שזה חשוב שבני-אדם יגדירו באופן יותר ספציפי ומדויק את מה שהם עושים או מנסים לעשות . אנו בעצם מבקשים תשובה לשאלה מה בדיוק הם מ נסים לעשות . הדרישה למטרות בחינוך כוונתה , אם כן , לבקש מן המורים לבדוק את מה שהם עושים , להבהיר את הקשר בין הפעולה לבין הכוונה ולתרגם או לפרט את הפעולה במו נחים ספציפיים יותר . . 2 מטרות מצביעות על ריכוז והתאמצות לקראת השגת משימה שאיננה כה מוחשית או בהישג יד . ה מטרות הן מטבען רחוקות ו גלומה בהן מידה של קו >» ומבוכה , ולפיכך יסוד של התכוונות וריכוז שתכליתו הסרת המבוכה והתווית דרך לפעולה . המטרות מאפשרות למורה לקבוע סולם של סדר עדיפויות , ובאופן זה לרכז את תש ומת-ליבו לקראתן ו למנוע חריגות בלתי-רצויות או בלתי-מתוכננות . המטרה היא , כפי שניסח זאת דיואי , אמצעי לקיום סוג מסוים של פעילות אינטליגנטית , כלומר פעילות שאינה קפריזית ( אינה מתחשבת בתוצאות ) ואינה שיגרתית ( אינה מתחשבת בתנאים משתנים . ( מטרה פירושה ראית הנולד , צפייה-מראש , נתינת ביוון לפעילות . וכשאדם עוסק בנסיון לראות את הנולד ולצפות דברים מראש , הוא פועל בשלוש דרכ ים -. ( א ) הוא מתבונן באופן זהיר בתנאים הנתונים ; ( ב ) הוא קובע את הסדר ה נכון בשימוש באמצעים ; ( ג ) הוא בוחר בין אלטרנטיבות . ערכה של המטרה הוא איפוא בכך שהיא מסייעת לתצפית , לבחירה ו לתיכנון 2 בעשיית הפעולה . . 3 מטרות מצביעות על אפשרות ראלית לכשלון . זו נקודה חשובה מפני שהיא מלמדת על הקושי בהשגת תוצאות מוחשיות בחינוך , והאפשרות המתמדת לכשלון . או לחוסר השגתן . עצם העובדה שמורה הציב לעצמו מטרות , זה עדיין לא מגטיח שהוא ישיג אותן או אף שדרכו , מכאן ואילך , קלה ומובטחת . על המורים לזכור שהצבת המטרות כשלעצמה , במידה ואינה מלווה בפעולות נוספות , אין בה כדי להוות ערובה להצלחה . מורים הסבורים שבכך שהציבו לעצמם
|
|