פרק 1 מלון אלקטרה

עמוד:11

אדומות מרופדות , והעמדנו אותן בחצי גורן של מפתחי אינטרנט , מבצר חנונים לכל דבר ועניין . על הקירות הצהובים מאחורינו נתלו הדפסים קטנים של ציורי משפחות מסוף תקופת הרנסנס , במסגרות עץ עבות . האור שהטילו גופי התאורה הזהובים - כל אחד מהם פונה באומללות לכיוון אחר - הסתיר את התמונות והקשה עלינו להתבונן בצגים . שולחן הקפה עם משטח הזכוכית שעמד בינינו היה נמוך מדי , ונועד לכוסות קפה ולשקיות עם מזכרות ולא להוות משטח עבודה מאולתר לצוות של מהנדסי תוכנה . לצורך אספקת חשמל ניתקנו את אחת המנורות העומדות בפינה , מעשה שלדעתנו גרם לברמן הבודד , רוסי חסון בגיל העמידה , לסרב לשרת אותנו למרות התלהבותנו מן הקוקטיילים החמושים במטריות שהוגשו לכל דורש באופן אישי ובמחיר מופקע . אני אמנם מבוגר בכעשור משאר חברי הצוות , אבל כולנו נראים בני עשרים וחמש עד שלושים . בעיני הצופה מן הצד , נראינו כמו טיילים צעירים ומפונקים שהעדיפו לשחק עם המחשבים הניידים והגאדג’טים שלהם במלון לא נוח , עם עיצוב פנים של סרט אימה , על פני ביקור באתרי התיירות המהוללים של אתונה . אם היינו עומדים בלובי ומסתתים פסלי קרח , העבודה עצמה היתה מושכת קהל . אורחי המלון היו נעצרים ונועצים עיניים , שואלים שאלות , מפגינים סקרנות רבה כלפי מעשינו ושיטות העבודה שלנו . אבל העבודה שלנו היתה כולה בלתי נראית , נסתרת בתוך הצגים המרצדים של המחשבים הניידים . מה שאיש לא היה יכול בשום אופן לדעת הוא שבלחיצת כפתור יכולנו לשגר מן הדפדפנים שלנו פיצ’רים שישפיעו מיידית על מיליוני אנשים ברחבי העולם . אבל מבחינתם של היושבים בסמוך , יכולנו באותה המידה לשחק סוליטר . אחד הדברים המדהימים בעידן הדיגיטלי שלנו הוא שהיושב לצדך בסאטרבאקס עשוי באותה המידה לפרוץ לאתר של בנק שווייצרי או לשגר ראשי חץ גרעיניים ליבשות מרוחקות . או אולי הוא פשוט גולש בפייסבוק . אי אפשר להבחין בהבדל , אלא אם אתם חטטנים מספיק כדי להציץ מעבר לכתף . מאחורי החזות הרגילה שלנו הסתתרו עובדות יוצאות מגדר הרגיל . אמנם עבדנו יחד , אבל הישיבה בצוותא היתה מאורע נדיר . רוב העבודה שלנו היתה מקוונת . הפגישה באתונה היתה הפעם השנייה שבה עבדנו יחד בחדר אחד . כולנו נפגשנו קודם בסיסייד , פלורידה , שם נערך הכנס השנתי

דיונון הוצאה לאור מבית פרובוק בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר