|
|
עמוד:ט
על הוראתו המדויקת אלא מתוך ההקשר עצמו . כפי שמסתבר מקריאת הספר , שטראום בחר במכוון במונח עמום זה לכותרת ספרו . הוא משקף את התמונה המדומה של רציפות בלתי בעייתית הרווחת במחקר של תולדות הפילוסופיה הפוליטית שנעשה במאה העשרים . עד להופעת ספרו של שטראוס , משמעותו המקורית של מושג הזכות הטבעית נעשתה מעורפלת לחלוטין בפילוסופיה המודרנית . שטראום סבר שאין אפשרות להבין את שורשי המשבר של המודרניות מבלי לעמוד על השינוי העמוק שהתחולל במשמעות מושג זה בפילוסופיה הפוליטית המודרנית בהשוואה לפילוסופיה הקלטית , ומכאן נובע לדעתו הצורך במחקר היסטורי של הפילוסופיה . כותרת הספר מצביעה על מגמתו הכפולה : מצד אחד הצגה היסטורית של החלופות העיקריות שהועלו לפתרון שאלת "הנכון הטבעי" ומצד אחר הבהרת הקשר שבין משבר "הנכון הטבעי" ובין התודעה ההיסטורית החדשה . המבנה המעגלי של הספר משקף בבירור את המטרה הזאת : המבוא ושני הפרקים הראשונים מהווים מעין סיכום של המאפיינים העיקריים של משבר המודרניות כתוצאה מהשתלטות ההיסטוריציזם והפוזיטיביזם המדעי - שני זרמים השוללים את עצם ההיתכנות של פילוסופיה במובנה המקורי ומכאן אף את אפשרות קיומו של הנכון הטבעי . שטראוס מבליט את המגמות הניהיליסטיות הטמונות בהם ומצביע על ההכרח להתמודד התמודדות חזיתית עימהן כדי שאפשר יהיה לשקם את ערכה של הפילוסופיה הפוליטית לאחר שהוטל ספק בלגיטימיות שלה ולעורר מחדש את שאלת הנכון הטבעי . הפרקים השלישי והרביעי , שהם המרכזיים בספר , מציגים את התגבשות התפיסה הקלטית של הנכון הטבעי ששיאה הוא משנותיהם של אפלטון ואריםטו . ולבסוף , הפרקים החמישי והשישי מנתחים את השינויים שחלו במושג זה בפילוסופיה הפוליטית המודרנית ושהובילו באופן בלתי נמנע אל ההיסטוריציזם וכתוצאה מכך אל משבר הליברליזם . בכך נקשר החלק האחרון לראשון . השאלות שהספר מעוררן : האם יש אמות מידה בלתי משתנות של הצודק והנכון , שאינן תלויות בזכויות או בחוקים פוזיטיביים , ואפשר להכירן באמצעות התבונה בלא סיוע ? מהו הקשר בין הטוב , הנעים , הנאצל והצודק ? בין טבע ובין מוסכמה חברתית ? שטראוס חותר להראות שאלו הן הבעיות הבסיסיות שעימן מתמודדת הפילוסופיה הפוליטית מאז הופעתה . בעיות אלו , בד בבד עם החלופות שהוצעו לפתרונן , הן נצחיות , כלומר אינן מותנות בזמן . כיוון שהאדם הוא 'יצור פוליטי , ' על פי ההגדרה האריסטוטלית , "החיים הפוליטיים על
|
|