|
|
עמוד:11
הדוגמאות שלנו כעל שני קטבים של טווח זכירות . איזה מהם נשמע קרוב יותר למסרים שאתם נתקלים בהם בעבודה ? אם אינכם שונים מרוב האנשים , מקום העבודה שלכם נוטה לעבר הקוטב הבלתי זכיר כאילו היה זה כוכב הצפון . אולי זו דרכו של עולם , יש רעיונות מעניינים מטבעם ויש כאלה שהם משוללי עניין מטבעם . כנופיה של גנבי איברים – מעניין מטבעו ! אסטרטגיה כלכלית שלא למטרות רווח – חסר עניין מטבעו ! זה הוויכוח על השפעת התורשה מול השפעת הסביבה מיושם על רעיונות : האם רעיונות נולדים מעניינים או שמא משהו הופך אותם למעניינים ? טוב , זה ספר על השפעת הסביבה . אז איך אנחנו משפיעים על הרעיונות שלנו כך שיצליחו בעולם ? רבים מאיתנו מתלבטים בשאלה כיצד להעביר רעיונות בצורה יעילה , כיצד לגרום לרעיונות שלנו לעבוד . מורה לביולוגיה מקדיש שעה להסברים על מיטוזה , ושבוע אחר כך רק שלושה ילדים זוכרים מה זה בכלל . מנהל נושא נאום שבו הוא חושף אסטרטגיה חדשה והצוות מניד בראשו בהתלהבות , ולמחרת נצפים טובי העובדים כשהם מיישמים בחדווה את האסטרטגיה הישנה . פעמים רבות לרעיונות טובים קשה להצליח בעולם , בעוד שסיפור מגוחך על גניבת כליה ממשיך להסתובב , בלי מקור כלשהו שיתמוך בו . מדוע ? רק מפני שכליות גנובות מושכות יותר עניין מנושאים אחרים ? או שאולי אפשר לגרום גם לסיפור אמיתי , בעל ערך , להתפשט באותה יעילות כמו הרעיון השקרי הזה ? האמת אודות הפופקורן בקולנוע ארט סילברמן ישב ובהה בשקית של פופקורן , כזאת שקונים בקולנוע . מונחת על שולחנו , היא נראתה שלא במקומה . בחלל המשרד שלו כבר ריחף ענן של אדי תחליף-חמאה . סילברמן ידע , הודות למחקר שערך ארגונו , כי הפופקורן שעל שולחנו מזיק לבריאות . מזיק עד אימה , למעשה . תפקידו היה למצוא דרך להעביר את המסר הזה לחובבי הקולנוע התמימים של אמריקה .
|
|