|
עמוד:7
פתח דבר יידיש הייתה שפת אמו הטבעית של חיים נחמן ביאליק , השפה האחת והיחידה שבה דיבר וחלם , ואף-על-פי-כן , הוא הצטרף למעגל סופרי יידיש במאוחר ולא חיבר בשפה זו אלא קומץ שירים , עשרים במספר . בצדם של שירים ספורים אלה שרדו גם מכתבים אחדים ביידיש שנכתבו לאשתו ולמיודעיו - טיפה בתוך ים המכתבים שכתב בעברית ( חמשת הכרכים של איגרות ביאליק בעריכת פישל לחובר אינם מחזיקים אלא כמחצית ממכתביו של המשורר ששרדו בארכיונו . ( את רוב שנותיו וכוחותיו הקדיש אפוא ביאליק לכתיבה בעברית , ובה חיבר בגיל שש-עשרה את איגרותיו הראשונות ששוגרו מישיבת וולוז'ין אל ידידי נעוריו ואל סבו הקשיש שהתגוררו בז'יטומיר . בתחילה האמין המשורר הצעיר שאל לו לסופר עברי להשחית כוחו בכתיבה 'ז"בארגון , " בשפה בלולה ומשובשת המעכבת את תחיית הלשון העברית , אך הנסיבות השתנו וחייבו אותו לבחון מחדש את עמדותיו . הוא ניאות לכתוב שיר ראשון ביידיש , משעורכו וידידו יהושע חנא רבניצקי , שהקים 1898-ב את כתב-העת רער יוד , ביקשו להשתתף בעיתונו כדי לסייע לאחד-העם , אשר דגל בטוהר השפה ולא אחת הביע את סלידתו מלשון יידיש ומן העיסוק בפולקלור , להגיע אל המוני בית ישראל . הימים היו ימי הקונגרסים הציוניים הראשונים , וביאליק הבין שכתיבה להמוני העם היא צו השעה , כי אחד-העם האריסטוקרט לא הצליח להלהיב את קהילות ישראל כשם שהצליח מתחרהו , תאודור הרצל , עיתונאי שהכיר את כל תכסיסיה המחוכמים של תקשורת ההמונים . מקץ עשרים שנות יצירה דו-לשונית , שהניבו עשרים שירי יידיש בסך הכול , ודווקא משהחל לפתח יחס עמוק ליידיש ולהבין את תפקידה ההיסטורי בחיי העם , נאלץ ביאליק לנטוש את הכתיבה הספרותית בשפה זו , משהבין כי מתנגדיה של התנועה הציונית החליטו לעשות בה שימוש ציני ומניפולטיבי למטרות פוליטיות מוגדרות מראש ; כלומר , עושים בה קרדום לחפור בו כדי
|


|