פתח דבר

עמוד:12

מכל אחד מאלה . הוא מציג מסכת שלמה של מושגים , על ההיסטוריה של הביטויים התיאורטיים והפרקטיים שלהם ושל התמורות ביחסים ביניהם . יחד , בפרישה הדיסקורסיבית , בתמורות ההיסטוריות ובגילום המטריאלי והפרקטי שלהם , מגדירים המושגים האלה את המצב האנושי . ארנדט מתעדת את השינויים העיקריים שעבר המערך המושגי הזה מאז הופיע לראשונה בתרבות המערב , ביוון הקלאסית , ועד להווה שבו היא כותבת . את המחשבה הפורשת ומפרשת מושגים אלה , מנסחת אותם כחלק ממטריצה אחת המשתנה לאורך זמן ומשחזרת את גלגוליהם ההיסטוריים , יש להבין כביאור פילוסופי היסטורי של המצב האנושי . הביאור הזה הוא שיטתי ככל שאפשר להיות שיטתיים בלי להניח הכרחיות היסטורית הקובעת את התפתחות המערך שבו הם נתונים . הוא שיטתי מפני שהיא מנסה לחבוק את מכלול הניסיון האנושי ולשחזר את תנאיו מתוך המחשבה שבתוכה מצאו התנאים האלה את ביטויים המגובש לאורך ההיסטוריה של המערב . הבחירה של ארנדט "condition' ^ ככותרת הספר ובמסגרת התיאורטית שלו מודעת ומנומקת . מדובר בתנאים של הקיום האנושי ולא במהות שלו . לקיום האנושי אין מהות , לפי ארנדט , אבל יש לו תנאים המגדירים את טווח האפשרויות שלו . ההיסטוריה של המצב האנושי כוללת את המאבק של בני אדם בתנאים האלה , החל במאמץ להשתחרר מן הכורח היומיומי לעבוד ( באמצעות העבדות או המיכון למשל , ( לספק את הצרכים ( באמצעות מיקור חוץ , למשל , ( וכלה במאמץ המתמשך להמריא עוף מכדור הארץ . ארנדט כותבת את הספר תחת רושם שיגור הלוויין הראשון לחלל ב , 1956 אך הרבה לפני כן , מאז ראשית המהפכה המדעית במאה השבע עשרה , [ ב 1 " עודנו כבולים לארץ במגבלות המצב האנושי , מצאנו דרך לפעול על הארץ ובמסגרת הטבע הארצי כאילו ניגשנו אליה מבחוץ , מהנקודה הארכימדית . " מאז , בהדרגה , "אנו חושפים את כדור הארץ לכוחות קוסמיים , אוניברסליים , 4 בתרגום הכותרת נאלצנו לוותר על הדו משמעות של המונח condition לטובת ה'מצב' המוכר והרווח . אבל בגוף הטקסט העדפנו לא פעם לחזור ל'תנאי . ' בכותרת הספר ארנדט משתמשת בלשון יחיד ( ולכן 'מצב' הוא תרגום הולם , ( אבל למעשה מדובר בריבוי של תנאים . 5 בעניין היעדר מהות לאנושי ארנדט מקבלת את עמדתם של היידגר והאקסיסטנציאליםטים .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא