|
|
עמוד:11
מעתה להיות האתר לביטוי רגשות השמורים לבני המשפחה בלבד , המקום לאהבה ולאינטימיות בין בני הזוג , הנישאים מבחירה והממוקדים באינטרס משותף חדש - רווחתם וטיפוחם של הילדים . מנקודת מבט אחרת , יש הרואים בתהליכי התיעוש באירופה של המאה ה 19 את הגורמים בעלי ההשפעה מרחיקת הלכת ביותר על התגבשות הבית המודרני . שינויים רדיקליים באופני ההתפרנסות לוו כעיור מאסיבי , שמטבע הדברים היה כרוך בשינויים בצורת המגורים של רוב האוכלוסיה ובמיקומם . עם התבססותה של צורת הייצור התעשייתית , נוצרה ההפרדה המודרנית במרחב בין הפונקציות השונות של הקיום , בין הפרטי לציבורי . כך הובנה הבית האידיאלי כחלל למגורים ולגידול ילדים בלבד , ואילו מקום העבודה תוחם לחללים שונים במרחב הציבורי . ההפרדה במרחב לוותה בתהליך מגדור ממשי וסימבולי , שבו זוהה הבית כמקום אחריותה ועבודתה של האשה מחד גיסא וכמקום מנוחתו של הגבר החוזר מעמלו במרחב הציבורי מאידך גיסא . תפקיד חשוב בעיצוב הבית המודרני , החל משלהי המאה ה , 19 נודע גם לשיחי הידע המודרניים . סוכני ידע ומומחים , כמו רופאים ופסיכולוגים , שלעיתים קיבלו גיבוי מן המדינה , מצאו בני ברית בתוך המשפחה המודרנית והשפיעו על עיצוב מבנה המגורים ועל התנהלותם של בני המשפחה בתוכו . " הבית" הוא אתר מרכזי ליצירת תרבות ולהנחלתה , האתר שבו נרכשת הבעלות על "ארגז הכלים" התרבותי החיוני כדי לזכות בהכרה כאדם מן היישוב . לרפרטואר ההתנחלויות המוטמע בגוף יש תפקיד מרכזי בעיצוב זהותו של הפרט , בקביעת מקומו בחברה וביחסיו עם מוסדותיה . בן התרבות ניכר בהתנהגות המצייתת למערך של קודים , שרירותיים כשלעצמם , שהוטמעו בו בילדותו , והוא נענה להם באופן ההפרדה בין מרחבי העבודה הגברית ( המרחב הציבורי ) והעבודה הנשית ( המרחב הפרטי ) הייתה דגם אידיאלי בלבד . בפועל , הדירות הצפופות ב Lower East Side בניו יורק , למשל , או אלה שבצרפת בשנות ה 20 וה 30 של המאה ה , 20 שימשו בשעות היום כאתר עבודה לדייריהן בעלי המלאכה ( רבים מהם מהגרים ממזרח אירופה ) .
|
|