|
|
עמוד:8
בחללו יובנו אפוא על ידי דייריו בהתאם לחשיבה רציונלית , להבנתם , שהיא אולי החשיבה היחידה האפשרית . באופן זה מתעצב ה"מחסה" כ"בית , " כלומר כמקום ראוי למגורים . ספר זה עוסק בבית שנבנה והובנה בחלל ובזמן , בבית שעיצובו ומנהגיו אפיינו דיירים בתל אביב ברבע השני של המאה ה . 20 הקריאה בבית זה , שהיה ( והיה כה קרוב , ( מבקשת , עד כמה שאפשר , להימנע מערגה אל הבית שחלף לבלי שוב , מנוסטלגיה הנוטה לצעף את העבר ולציידו כמציאות שבה קשרים בין אנשים היו פשוטים וספונטניים יותר והקהילה הייתה הומוגנית וסולידרית . האטימולוגיה הטורדנית של המילה נוסטלגיה ( ביוונית - "נוסטוס" - שיבה הביתה ; "אלגוס" - כאב ) מזכירה לנו כי ההתרפקות על העבר מקורה במצוקת ההווה , בהכרה הכואבת באי היכולת האנושית המהותית "לשוב הביתה , " במופרכות של השאיפה לנוסטוס , וכי הכאב הוא חלק מהבית , כלומר האלגוס נוכח בבית שאינו נוסטלגי . הספר נכתב , אם כן , על הבית הלא נוסטלגי ( אך בשעת הכתיבה השעינה הכותבת את גבה אל הדלת , כשמאחוריה הלמו קולות הנוסטוס והאלגוס . הדלת הוגפה . ( הקריאה הלא נוסטלגית מאפשרת את ההתבוננות בו מתוך סקרנות של מפגש עם ארץ זרה , "שם עושים דברים אחרת , " וגם את הקריאה הביקורתית , בעת הצורך . תל אביב 1948-1924 נמצאה כמקום שבו ראוי לבחון את "הבית" כאתר להתגבשותה של התרבות הארץ ישראלית , מאחר שהיה לה תפקיד מרכזי בחברה היהודית בפלשתינה . כ 40 ° / 0 מהתושבים היהודים בארץ ישראל המנדטורית חיו בתל אביב בשנים אלו , רוב העולים החדשים שירדו בנמל יפו הגיעו אליה , רבים מהם בחרו להתיישב בה ורבים שבו אליה אחרי מסע חלוצי בעמק ובהר . לפרק הזמן שבין השנים 1924 ו 1948 יש משמעות בהיסטוריוגרפיה הציונית "מ ) העלייה הרביעית" ועד להכרזת " העבר הוא ארץ זרה . שם עושים דברים אחרת" הוא המשפט המפורסם הפותח את ספרו של ל"פ הארטלי , המקשר L . P . Hartley 1953 , The ) . ( Go-Between
|
|