|
|
עמוד:1
גבע בתעודות מצריות רפאל גבעון השם גבע שכיח למדי בתעודות מצריות שונות מימי הממלכה החדשה — התקופה הכנענית המאוחרת . אחת מן הערים , כך נראה לנו , היא גבע שלנו ' . התעודה הקדומה ביותר היא הרשימה הגיאוגרפית הגדולה של תחותמס השלישי בכרנך . הרשימה מופיעה במקדש זה שלוש פעמים בשינויים קטנים , פעם על גבי פילון 6 ופעמיים על גבי פילון . 7 גבע מופיעה בכל הרשימות האלה כמספר . 114 הקטע הזה כולל את הערים האלה : 112 חרקת — חלקת 113 ענקנעם — עין יקנעם 114 קבע — גבע 'ד 115 רר 116 צפת . חלקת נזכרת כעיר בנחלת אשר . בדרך כלל מזהים אותה עם תל אל קסיס ליד קרית חרושת . סקר ארכיאולוגי שביצעתי עם ילדי המוסד החינוכי במשמר העמק העלה , שהיה קיים באתר זה יישוב בתקופה הכנענית המאוחרת . קביעה זו קיבלה לאחרונה אישור בחפירותיו של אמנון בן תור . מיקומה של עין ( י ) קנעם בתל קימון מעולם לא היה מוטל בספק . בולטת העובדה , שבשלוש הכתובות נזכרת העיר לא בשם "יקנעם" אלא בשם " ענקנעם , " וכך אף בכתובת נוספת של תחותמס השלישי בכרנך . בתעודות מצריות אחרות היא אינה נזכרת כלל . הציון "עין" מצביע אולי על כך , שבאותם הימים היתה חשיבות מיוחדת לרובע העיר — שהיו לו אולי ביצורים ( מגדל ) משלו — שבו היה מקור המים של היישוב . ייתכן , שחלק זה של העיר היה חשוב במיוחד לצבא המצרי בעת מסעות פרעה תחותמס השלישי . הנקודה הבאה , מס' 114 ברשימה , היא גבע . אם נמשיך את הקו חלקת יקנעם לכיוון מגידו לדרום מזרח ואם ניקח בחשבון את הכתובת היוונית "גבע" המופיעה על גבי משקל העופרת שנתגלה לרגלי התל ( ראה במאמרו של מ' לין המתפרסם בכרך זה , ( נגלה שתל שוש ( תל אבו שושה ) הוא האתר המתקבל ביותר על הדעת לגבע זו . שני המקומות הבאים ברשימה קשים יותר לזיהוי , שהרי אין כל רמז בכתובים לערים אלה : ד'רר וצפת . אם נתקדם מתל שוש גבע לכיוון דרום מזרח , אל מעבר למגידו , נגיע לאיזור שהוא דל באתרים מן התקופה הכנענית המאוחרת . אהרוני , שנתן פירוש משלו לקטע באנלים של תחותמס השלישי המזכיר את צפת , זיהה אותה עם חירבת סית לילה בשרון . בהתאם לכך הוא הציע לזהות את ד'רר עם חירבת אל חצירה ואת גבע — עם
|
|