|
|
עמוד:יב
ויש המניחים שאין להפריד בין גבע המזוהה בתל אבו שושה ובין גבע הפרשים ; כלומר , שהיתה קיימת בצפון הארץ רק עיר אחת בשם גבע ומקומה בתל אבו שושה . לעומת זאת נראה , שניתוחו המעמיק של החומר האפיגרפי והספרותי , כפי שבא לידי ביטוי במחקרו של דן בר"ג , יש בו כדי לקבוע במידה רבה של ודאות שאכן היו קיימות שתי ערים באותו איזור בשם גבע . אחת מהן היא גבע פרשים , המוכרת לנו מכתבי יוסף בן מתתיהו בלבד ושראוי על סמך הנתונים הטופוגרפיים שמביא יוסף והממצא הארכיאולוגי לזהותה בחרבת אל ח'רתיה — שער העמקים , מה גם שלאחרונה נתגלתה באתר זה ( בידי א' סגל ומ' נאור ) מצודה הלניסטית . העיר השנייה בשם זה היא העיר החשובה בתקופה הרומית שהמשיכה להתקיים גם בתקופה הביזנטית , היא היא גבע הפיליפית , ששרידיה הרבים נתגלו בתל אבו שושה ובסביבתו הקרובה . בעיה בפני עצמה , הכרוכה בזו שנדונה לעיל , מתעוררת בכל הנוגע לשתי ערים בצפון הארץ בשם גבע , המוכרות מן הרשימה הגיאוגרפית של פרעה תחותימס הג' ( המאה הט"ו לפנה . ( ס" האחת היא גבע ( מס' ( 114 הנזכרת יחד עם יקנעם ( ענקנעם , מס' ( 113 ועם ערים אחרות באיזור הכרמל ולכן זיהויה בתל אבו שושה הוא אפשרי , אך גם מותנה בגילוי שרידי יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ב' בתל חשוב זה . עיר אחרת בשם זה היא גבע שמן ( מס' ( 41 הנזכרת אחרי משאל ואכשף שבעמק עכו , ומוכרת כמקום מושבו של מושל בחבל ארץ קרוב למגידו באסטילה של פרעה אמנחתפ הב , ' בנו של תחותימס , שנתגלתה במוף . בדרך השערה הצעתי לזהותה בתל אל עמר הסמוך לחרבת אל ח'רתיה — שער העמקים . הדיונים המפורטים על הבעיות ההיסטוריות , הגיאוגרפיות היסטוריות והארכיאולוגיות המתייחסות לגבע ולגבע פרשים , ועל הממצאים שנתגלו בתל אבו שושה ובסביבתו הקרובה , פותחים פתח למחקר רב עניין . בעיה חשובה אחרת קשורה לתעלות ולמתקנים הרבים , שהם יחידים במינם , שנתגלו פזורים על פני שטח נרחב באדמות משמר העמק , לרגלי תל אבו שושה . הם מעידים על קיום ענף מיוחד של תעשייה חקלאית שהתפתח באתר זה בתקופה הרומית . מ' לין רז' ספראי מביעים במחקרם המקיף את הסברה , שהמתקנים האלה נועדו בעיקר לצורכי תעשיית הפשתן בגבע . עדויות על קיומה של תעשייה זו נשתמרו בספרות התלמודית לגבי בית שאן ובקעת ארבל . אמנם מסקנה זו עדיין זקוקה לראיות נוספות , אבל היא בבחינת הנחה הראויה לתשומת לב . חובה נעימה היא להביע רגשי תודה למשתתפים בספר זה , שבחיבוריהם יש משום הוקרה לפרופ' גבעון ז"ל . ויעמוד על הברכה גם יוסף אבירם על עיצוב הספר והבאתו לדפוס . בנימין מזר
|
|