|
|
עמוד:10
המחפשים דרכם . כינוס מבחר המאמרים מהספרונים הללו , הסמויים מן העין , וממספר קטלוגים וכתבי עת , שממהותם להיחבא במחסנים , אל ספר זה ( פירוט המקורות בסופו של הספר , ( הוא ניסיון להקרין השקפת עולם רבת קומות , אך עקבית ואחדותית . הגישה הבין תחומית , הכתיבה האסוציאטיבית , הסגנון הדרמטי לעתים , הסירוב לצו הקנון , הפנייה הפלורליסטית אל מרכז ושוליים בעת ובעונה אחת - כל אלה דנו את הטקסטים הלוטים למעמד חוץ אקדמי , שיתרונות חירותו עולים אולי על מגרעותיו . לא פעם , מתנגחים חלק מהמאמרים שלהלן עם הממסד המוזיאלי הישראלי , שלא סטה מנתיב התהילה של מרכז הבמה המודרניסטית , והתעקש להתעלם משולי הבמה , שלא לומר מאמנים שמאחורי הקלעים , ולבטח , מ"פועלי במה . " דיון "בהקשר מקומי" אינו מכיר בשיטת הכוכבים . חלק ניכר מפרקי הכינוס שלהלן מבקש לייחד עיון השוואתי בדימויי יסוד של האמנות ( והתרבות ) בישראל , דימויים הגובלים במעמד ארכיטיפי , ביניהם האדמה , הבית , הפרדס , הכבשה , הציפור הנופלת ועוד . הם משמשים מושא למעקב אמנותי ספרותי , ומצטרפים לדמויות המיתולוגיות של החלוץ , החייל , הצבר ( או ל"דמות האומה , " שאותה הותרנו בספר "גנים תלויים , " בגין אורך הדיון ) ולטקס המיתולוגי של עקידת יצחק - אשר לנוכחותם התרבותית המקומית אופי של הדי מעמקים , החוזרים וצפים על רקע אירועים גורליים . היבט נפשי קולקטיבי זה , של כפיית חזרה של דימויי יסוד , חל גם על היעדרות עקרונית - ולו חלקית וזמנית - של דימויים ( כגון , דם וים . ( אין ספק , שזירת ה"כוחות" הנפשיים קולקטיביים הללו מאשרת קיומם או היעדרם של מרכיבי תרבות שונים , בוויכוח הרווח על קיומה או אי קיומה של תרבות ישראלית . למחבר הספר אין ספק בתשובה 1 תרבות ישראלית עשירה , עמוקה וייחודית קיימת גם קיימת , אפילו בעידן גלובליסטי ואל מקומי בעידננו . אישורה של תרבות זו בפרקים שלהלן מתחבר לזיקת עומק נוספת , הזוקפת ראשה רק בשנים האחרונות : זיקה ליהדות . הניתוק הציוני מחבל הטבור היהודי מעולם לא היה ניתוק של ממש . אנו יודעים עד כמה טבלו ה"משכילים" בתכני המסורת היהודית שנגדה קמו ; עד כמה זווגה דמות החלוץ עם היהודי הדתי ה"ישן ; " וכיצד הפכו לא אחד ולא שניים מה"כנעניים" את עורם וגילו מחדש את היהדות וההיסטוריה היהודית ( וכי אין ההתכחשות ה"כנענית" תופעה יהודית כשלעצמה . (? אלא שפרקי הספר מתיימרים ליותר מזאת : משימתם להצביע על עורקים סמויים , אל מודעים , באמנות הישראלית החילונית והקוסמופוליטית , בהם מתעקשים לזרום מספר "גנים" תרבותיים יהודיים ( נוסח מיתוס העקידה , הסירוב לאדום דם , הברית עם המילה , ועוד . ( התרבות הישראלית אינה יבולה להשיל מעליה את עורה היהודי , גם כשהיא מתכסה במחלצות חילוניות ואתאיסטיות . אין היא יכולה למחוק את חברבורותיה הישראליות הייחודיות , גם כשהיא עוטה מחלצות מערביות ואוניברסליות . ואין בכוחה להדחיק את עושרה הסמלי ואף המיתי , גם כשהיא פורשת מניפה של נוצות דלות חומר . " בהקשר מקומי" הוא כינוסה של תשוקה מתמשכת , שאין להפרידה מסיפור אהבה . ג . ע .
|
|