|
|
עמוד:10
בספר זה נתחיל מניתוח של בעיות מילולית פשוטות כפי שהן מוצגות בפני תלמידים בראשית לימודי המתמטיקה בבית הספר . בעיות אלו בנויות מטקסט המתאר אירוע מהעולם ה"מציאותי . " האופן שבו מתואר האירוע מבוסס על הנחות יסוד מוסכמות , גם אם סמויות לעתים . נשר וכתריאל , ) Nesher & Katriel , 1977 ( הגדירו הנחות סמויות אלה : א . בעיה מילולית במתמטיקה היא יחידת טקסט העומדת בפני עצמה . היא מופיעה בהקשר של הוראת מתמטיקה . מניחים בה שכל העצמים המוזכרים בבעיה קיימים , ורק הם קיימים . אין עצמים נוספים עליהם . ב . בבעיות פשוטות ) בתחילת הדרך ( אין חשיבות לאמתות או אי אמתות המצב המתואר בטקסט הבעיה בעולם הממשי . בעיה מילולית במתמטיקה היא תקנית לחלוטין ואפשר לפתור אותה גם אם אינה מציאותית , כל עוד מתוארים בה קשרים מתאימים בין העצמים שבטקסט . ) בשלבים מתקדמים יותר יתנסו התלמידים במצבים שבהם עליהם לשקול אם תשובתם עומדת במבחן המציאות . ) ג . בעיה מילולית כוללת שאלה שיש עליה תשובה , ומנסח הבעיה יודע את התשובה . ) נעיר שגם התשובה "אין פתרון" – היא תשובה אפשרית . ) ד . תשובה לשאלה בבעיה מילולית במתמטיקה אפשר לתת לאחר שימוש בפעולה מתמטית או בדרכי חשיבה מתמטיות . ה . כדי להבין את טקסט הבעיה יש להבין את מערכת היחסים שבין כל המשפטים המרכיבים את הבעיה . זהות העצמים המופיעים בבעיה תלויה במערכת היחסים שבין הקבוצות שהעצמים שייכים אליהן . ו . בעיה מילולית עוסקת בתכונות הכמותיות של העצמים המופיעים בה , והשאלה שבבעיה מתייחסת לאלמנט זה בלבד . התכונות האחרות שלהם קובעות את המבנה הלוגי-מתמטי של הבעיה . בילסקי וחבריה ) Bilsky et al ., 1986 ( עסקו בהבנה של טקסטים סיפוריים , לעומת הבנה של טקסטים המתארים בעיות מילוליות במתמטיקה . הם מצאו שהלומד עובר תהליך שונה של עיבוד מידע בכל אחד מסוגי הטקסטים . הם זיהו התייחסות תיאורית יותר לטקסטים הסיפוריים מאשר לטקסטים המתמטיים . בטקסטים המתמטיים , לעומת זאת , הושם דגש על ההיבטים הכמותיים המופיעים בסיפור . גם קינטש ) Kintsh , 1986 , 1994 ( עסק בהבנה 1 לדוגמה : כמה בנים בקבוצה שבה 15 ילדים ומחציתם בנים ?
|
|