|
|
עמוד:10
הפוליטית הוא תחום ידע והתמחות מובחן של המרכז ללימודים מתקדמים במכון ון ליר בירושלים . מטרת הסמינר היתה לנסח את מגוון היחסים בין ה"תיאולוגי" ל"פוליטי" ולהציג את סוגיית מצב החירום והחריג מנקודות מבט של דיסציפלינות שונות כדי שישקפו את מגוון הכיוונים התיאורטיים והאמפיריים של החוקרים השונים . הרצאת הפתיחה של כריסטוף שמידט מניחה את התשתית התיאורטית לדיון בתיאולוגיה פוליטית בתור זירה אינטלקטואלית שבתוכה אפשר לדון בסוגיית מצב החירום . מוקד הרצאתו הוא ספרו הידוע פחות של קרל שמיט , Theory , of the Partisan משנת . 1963 שמיט ניסח את משבר פרויקט החילון באופן שיטתי , וכריסטוף שמידט מסרטט את קווי המתאר של משבר זה בהרצאתו . שמידט בחר לקרוא את לוגיקת החריגה אצל שמיט דרך התיאוריה של הפרטיזן משום שהתיאוריה של הפרטיזן היא למעשה הגשמת התיאוריה ששמיט ניסח בחיבורו "מושג הפוליטי , " אולם בה בעת התיאוריה של הפרטיזן גם מציינת את פירוקו של מושג הפוליטי . באמצעות הגניאלוגיה הזאת שמיט מתאר את תהליך ההקצנה של מצב החירום אשר מביא להשעיית החוק - ראשית בדמות המלחמה הסדירה , לאחר מכן בדמות המלחמה הלא סדירה ולבסוף בטרור נגד האזרחים , המשעה את כל כללי הלוחמה . יתר על כן , שמיט מראה שכאשר מצב החירום פורץ את גבולותיו , חשיבותו של מושג ה"אויב" בתור רכיב מרכזי של הפוליטיקה הריבונית הולכת וגוברת . בהרצאתה של רות גביזון היא מבקשת להסיט את הדיון מן הכיוון התיאולוגי פוליטי שקבע כריסטוף שמידט בהרצאה הראשונה ולדון בהיבטי החוק של מצב החירום ובהסדרים החוקתיים שלו במדינה דמוקרטית . הסדרים אלה מכונים לעתים "דמוקרטיה מתגוננת . " גביזון מבקשת לעסוק בעיקר בשתי סוגיות הקשורות בכך : ראשית , מה צריך להיות ההסדר המיוחד למצבי חירום ? שנית , האם ההסדר הזה צריך להיות כלול ומפורט בחוקת המדינה ? כדי לענות על שאלות אלו היא בוחנת מודלים להתמודדות עם מצב החירום בחוקות שונות ( חוקת ארצות הברית , חוקת קנדה וחוקת צרפת , ( ומתוך כך היא משווה בין מודלים מינימליסטיים לבין מודלים מקסימליסטיים ( קרי מודלים של הסדרה מפורטת ) של מצב החירום . גביזון מסכמת את הרצאתה בדיון במודל הישראלי . מאחר שהרצאתה היתה מושא לביקורת של עדי אופיר בהרצאתו שעקבה אחריה , אפשרנו לה לענות לביקורת זו בפרק המסכם שלה . עדי אופיר ייחד את חלקה הראשון של הרצאתו לביקורת על עמדתה האפיסטמולוגית של רות גביזון . הוא טוען שהיא מפרידה באופן מלאכותי בין המצב המשפטי בשטחי הכיבוש לבין המצב המשפטי בישראל שבתחומי הקו הירוק . לטענתו , ההפרדה הזאת מרחיקה את הכיבוש מתחומי הדיון המשפטי וכך מצליחה לשמור על סטריליות מלאכותית של הדיון במצב החירום . אופיר
|
|