|
|
עמוד:7
הקדמה כינוס יצירות שבטי ישראל ללהגיהם השונים נידון הרבה בין חכמי ישראל , והפליג בחשיבות העניין ח . נ . ביאליק בהזדמנויות שונות . עתה משבטלו כמה גלויות ויהודיהן עלו לארץ , הרי כינוס זה הוא מצווה שהזמן גרמה , כדי להציל יצירות אלו מן האבדון הצפוי להן . השפה העברית יורשת את מקום הלהגים , והם הולכים ונשכחים , ויחד אתם גם יצירת דורות הכתובות בהם . ואם הדבר כך לגבי כל הלהגים , לגבי להג 'לשון התרגום' של יהודי כורדיסתן לא כל שכן . רוב רובם של יהודי כורדיסתן נמצאים היום בארץ . הם עלו לארץ עוד לפני קום המדינה , ועתה כמעט שלא נשארו שם יהודים ; והיחידים שעדיין יושבים במדינה ההיא , אינם נושאי תרבות . עצם השימוש בלשון זו הולך וכלה . הדור החדש מדבר עברית , ואין ספק שבעוד שני דורות יאבד זכרו של הלהג הכורדי לגמרי . ואין צריך לומר שבעוד ימי דור אחד לא יימצאו עוד שומרי משמרת היצירה של שבט זה , שיצר במשך דורות ב'לשוךהתרגום / יצירות יהודי כורדיסתן נשמרו במשך דורות רק בעל פה , בפי 'חזנים' ו'זמרים . ' אלה סמכו על זכרונם , ורק 'ראשי פרקים' או 'ראשי-בתים' רשמו להם לשימושם . לעתים רחוקות אפשר למצוא שיר שהוא רשום כולו בידי חכם . שונים בזה יהודי כורדיסתן מן השבטים היהודים דוברי לאדינו בארצות הבאלקן וד רום אמריקה , מדוברי ערבית שבתימן , בסוריה ובצפוךאפריקה ומדוברי פרסית שבפרס ובבוכארה ; אותם שבטים הרבו לרשום את יצירותיהם וכתבו בכתב הדר , וגנזו אותן למשמרת , ואף הרבו להדפיסן , ואילו יהודי כורדיםתן לא נהגו כן . מצד אחר חביב עלינו וחשוב בעינינו להג זה של 'לשון התרגום . ' מבחינת הלשון הרי זו לשון שהיתה לשון שנייה לעמנו במשך אלפי שנים . השתמשו בה גם במקרא בספרי דניאל ועזרא , ובה תרגמו את כתבי הקודש : תרגום אונקלוס , יונתן והירושלמי . שני התלמודים הירושלמי והבבלי כתובים רובם ב'לשון התרגום . ' חקירת 'להגים חיים' של לשון זו ברכה רבה בה לחקירת ספרותנו בלהגים הארמיים . אני , כשלעצמי , קסם לי מימי עלומי שבט יהודי זה המחונן בבריאות הגוף והנפש , במנ הגיו , מנהגי ישראל קדומים , ובלשונו המדברת ללב היהודי . זה יותר משלושים שנה הנני עוסק בכינוס יצירותיו , ככל העולה בידי . וזכור לטוב אבי ומורי - ל"ז שהקדשתי
|
|