|
|
עמוד:11
אל הקונטכסט הנבנה מן הלשון שממהותה היא בוקעת הרת תנודות ודריכוי 1 ת ודחפים , שתכופות הם נתקלים , תוך ההז דמנות הקונ ^ כםטואלית שלהם , אלד . באלה ומהווים אווירה אמ ביוואלנטית של הפאראדויכם או , מה שעולה בחשיבותו על הלה , האירוניה . התנודות והדחפים והדריכויות האלה אינם מכוונים לעולם אל העולם החיצוני ואינם מעמידים שום קומוניקאציה בין השיר ובין קוראו . האירוניה , המתהווית מן ההזדמנות הקונ 9 כםטואלית של דבר והיפוכו באותן התנודות , אינה האירוניה המחשבית התודעתית של המשורר , אלא האירוניה הטבועה בריקמה השירית הלשונית , בצורה השירית הצופה בגופה ומספקת עצמה מלשונה . בתפיסה קיצונית קונטכסטואלית זו דימה ברוקם להיפטר מן הדיכוטומיה של 'תוכן וצורה / המלבטת את ' הביקורת החדשה . ' אמנם , במסות מסוימות , בייחוד באלו המוק דשות לניתוחם של דברי שירה מן המאה השבע עשרה , ראה ברוקם צורך לסטות מן השיטה הקונטכסטואלית גרידא ולפנות גם אל ההיסטוריה כיסוד ביקורתי . אבל הוא מחייץ הרבה בין הראייה ההיסטורית ובין הראייה הביקורתית הספרותית : 'המב קר זקוק לעזרתו של ההיסטוריון — לכל העזרה שיוכל להשיג , אולם השיר צריך הוא שייקרא כשיר — ומה שהשיר "אומר , " המבקר בלבד הוא שיענה , וכל סכום של עדות היסטורית , בה בעצמה , אין בכוחה לקבוע מה השיר "אומר" . ' 'ברוקס / אומר מ . קריגר , בספרו 'סניגוריה החדשים של השירה * ' ימדבר לפעמים כאילו המלים עצמן יש להן , כביכול , מכוח יוצר ספונטאני , ' וכדוגמה אופיינית הוא מביא כמה שורות ממסתו של הלה — 'קדימה' ; 'הדגשה כזאת מטעימה מטיבה קריאה מדויקת בטכסט , ומכיוון ששירים נכתבים במלים , גם תשומת לב זהירה ללשון . ברם , עם שהטכסט צריך הוא שיספק את הסאנקציה המכרעת למשמעותה של היצירה , הרי אין זה אומר , שקריאה Cleanth Brooks , The Well Wrought Urn ( New York 1949 ) , . 3 p . 191 M . Krieger : The New Apologists for Poetry , pp . 31 46 . 4 . 5 שם' עמ' . 96
|
|