המקורות להכרת דעותיו של אריסטו על הפיוט [מבוא]

עמוד:12

( ה ) על עסקי הגות שבטרגדיה ( פרק יט ;( 0 ) על הדיבור ( פרקים יט—כב . ( ג . על האפוס ( פרקים כג—כה : ( ( 1 ) אחדות העלילה ( פרק כג ;( ( 2 ) תכונות האפוס ומידותיו ( פרק כד ;( ( 3 ) הטענות כנגד הפייטנים ותשובותיהן ( פרק כה . ( מראשי פרקים אלו ניכר ברור' שהטרגדיה תופסת מקום ראשון בהיקף ובמעלה בספר 'הפואטיקה' שבידינו , שנית לה המימסים . ואלו הם שני התחו מים העיקריים' שבהם מתלבטת פרשנותה של 'הפואטיקה' למן היום' שבו פרסם רובורטלי ( Robortelli ) בשנת 1548 את פירושו לספר זה : מה הן דעותיו של אריםטו בתחום זה ומד , בזה . וכאן נחלקו הפרשנים הרבה זה על זה ואין הסכמה ביניהם' והיו מהם שאמרו שאין נכון אלא פירושם בלבד . כך , למשל' כתב דניאל היינסיוס ( Heinsius ) בשנת ' . 1611 זוהי דעתו של ארים טו , ומה לא להגו הפרשנים בדבר זה ' ? ממאות ספרים ומחקרים שנכתבו בבעיה זו במשך הדורות משובחים מחקריו של ברנייס' אלא שגם הוא לא הצליח להתיר את כל הספקות . ואף על פי כן אין להתייאש מן הדבר ; עוד לא הוכח שהוא בגדר הנמנע' אלא דומה כדאי לנסותו לאור שיטתו של אריסטו , ויש בה בזו כדי לסייע לכך' שנגיע לפחות למקצת פתרונים בעניינים שבהם הספקות מרובים' ועל כגון זה אמר אריסטו עצמו : 'מתוך צמאון לחכמה אדם אוהב גם מקצת פתרון בדברים שםפקם גדול' . ( De caelo 11 , 12 ) וכאן יש לזכור מה שעולה ברור מתוך ראשי הפרקים שלפנינו , שהרצאתו של אריסטו בספר 1 פ'ה אטיקה' על מהות הטרגדיה מקצתה תיאור גופו של עניין ( הפרקים ו—יב ) ומקצתה נורמאטיבית' כלומר : הוראת מידות ודרכי עשייה למי שבא לעסוק בדבר ( הפרקים יג—כב . ( הבחנה זו בין שני האופנים הנבדלים שבהרצאת ספר 1 פ'ה אטיקה' חשובה לשם מניעת טעות ועמעום בהבנת הדברים עצמם " . וכן חשוב לראות' שכל אחד משני האופנים הנ"ל משמש בחלק מסוים של הספר ( כפי שהתווינו עתה את גבולותיו ' ( והוא בו עיקר' ועל פיו נקצבים בו התיאורים והמושגים . למשל : בתחום התיאור סבור אריםטו' שבטרגדיה הגיבור הולך מכישלון להצלחה או מהצלחה לכישלון ! כנגד זה הוא מורה בתחום הנ 1 רמאטיבי ' שבטרגדיה טובה יש להקפיד על מהלך החילוף מרווחה לצרה ולא להיפך . אמנם' פעמים עולה בתחום הנורמא

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר