|
|
עמוד:13
כשם שברוב הארצות הקולוניאליות ציינה מלחמת העולם השנייה מפנה בחדירת הלאומיות - כך היה גם במרוקו . מכאן הבחירה בשנת , 1943 שבה הוקמה מפלגת "העצמאות" המרוקנית , אלאסתקלאל , כנקודת המוצא . משנה זו ועד 1954 שמרו הצרפתים על שלטונם במרוקו תוך מאמץ של מגננה נגד ההשפעה הגוברת והולכה של הלאומיות . בקיץ 1954 ניכרו הסימנים הברורים הראשונים לכך שצרפת עומדת לסגת משטחי החסות שלה בצפון אפריקה , תוניסיה ומרוקו . בכך נפתחה תקופה חדשה מנקודת המבט של התפתחות הלאומיות באזור זה , וענייניה ראויים לדיון במסגרת חיבור אחר . מבנה הספר הושפע מן השאיפה לנקוט גישה מאוזנת כלפי הצדדים השונים בוויכוח הלאומי , ולהשתחרר במידת האפשר מן הנטייה להשליט נקודת ראות פוליטית ורגשית אחת על תיאור המאורעות . פרק המבוא יציג את יהדות מרוקו בתקופה שבה נפתחת הספר , ישרטט את דיוקנם של השחקנים הראשיים האחרים בפרשת כניסתה לחוג ההשפעה של הלאומיות וידון בקצרה במושגים המתודולוגיים שישמשו אותנו . לכל אחד מן הגורמים המרכזיים שיכלו למשוך את יהודי מרוקו לעברם יוקצה פרק נפרד . הפרק הראשון יוקדש לדיון ביחסה של התנועה הלאומית המרוקנית כלפי היהודים המקומיים , הפרק השני ידון בצרפתים , השלישי יוקדש ליהודי מרוקו עצמם והרביעי ליחסה של מדינת ישראל הצעירה כלפיהם . המעבר מפרק לפרק כרוך בקפיצות מזירה לזירה אשר אולי יקשו על הקורא . ואולם , כזוהי בעיני ההיסטוריה של יהודי מרוקו בתקופת היפתחותה לכוחות הלאומיים : קשה לספרה מזווית אחת , והבחירה במבנה קטוע זה אף הולמת אולי את הדיון בקהילה קרועה , או נקרעת . כל פרק יהיה ארוך ומורכב יותר מקודמו , זאת בשל מורכבות הבעיות שיידונו בו אך גם בשל היקף התיעוד שעמד לרשותנו . אין להשוות את כמות התיעוד הישראלי העומדת לרשות החוקר לכמות התיעוד המרוקני , וההשפעה של עובדה זו על הכתיבה ההיסטורית על הפרשה ברורה . יש לקוות כי בעתיד ניתן יהיה להגיע לאיזון טוב יותר מבחינה ארכיונית ומחקרית . הספר יסתיים בניתוח תקרית אנטי יהודית שהתרחשה בקיץ , 1954 קץ התקופה הנידונה בו . הדיון בספר יתמקד בשטחי מרוקו הקולוניאלית שהיו תחת שלטון צרפת - לא בשטח הקטן בצפון הארץ שעמד תחת שלטון חסות ספרדי , ולא בעיר הבין לאומית טנג'יר . רוב רובה של יהדות מרוקו חי בשטח הצרפתי , והואיל ודיון מפורט ויסודי בחלק הספרדי והבין לאומי היה מצריך מחקר בפני עצמו בעיתונות ובארכיונים נוספים , לא מצאתי אפשרות לעשותו . עם זאת לא נמנעתי מלהתייחס לקהילות החשובות של הצפון , ובראשן טנג'יר ותטואן , במקומות שונים בספר . הספר נשען על מקורות ראשוניים רבים . רשימה כללית של הארכיונים שמהם דליתי ימצא הקורא בתחילתה של הביבליוגרפיה שבסוף הספר . בראשית המחקר היה מצאי הארכיונים הרלוונטיים לנושא מצומצם למדי , אך ביניהם תפס מקום חשוב ארכיון הממשל הצרפתי במרוקו , שנפתח לחוקרים בשנות השבעים המאוחרות . מידע רב סיפק הארכיון הציוני המרכזי , ותרומה מיוחדת
|
|