|
|
עמוד:13
אלא העמיקו לשאול ולטעון , שלא רק השם קובע אלא גם אורח החיים , כי ישראל ניכר לפי התנהגות הראויה לישראל . בכד נתבצר לה לביקורת החברתית מקום חשוב בתולדות ויכוחי הדת . כך לפנינו בספר הברית טוען המין : "אתם אין לכם אמונה ולא מעשים ולא שררה ולא מלכות כי הכול אבד מכם . " אם אין מענה בפי המאמין בדבר אובדן המלכות מישראל , עורך הוא רשימה מפורטת לפי סדר עשרת הדיברות ומדגיש , שלא כדרך הנוצרי , לא את "מצוות הלב , " "אנוכי " ו"לא יהיה לך" אלא "מצוות המעשה . " ר' יוסף מאריך בדרכי גידולם וחינוכם של הילדים בקרב היהודים , מטעים שההורים מונעים את בניהם מלהשמיע דבר נבלה ואת בנותיהם מל היראות בחוץ "פרוצות כמו בנות הגויים היוצאות לקרנות בכל מקום . " עיקרו של דבר : "מקטנם ועד גדולם מגדלים אותם בלימוד תורתם . " מוסיף על זה המלקט עלום השם של ההוספות לספר הברית ש"לא שכחנו תורתו הקדושה , כי אפילו הנשים יודעות המצוות והחוקים ובקיאות בדקדוק סופרים " . .. כל זה — מידותיהם של היהודים , הדרכת הבנים בחיי תורה , רחמנותם כלפי אחיהם בעניין הכגסת אורחים ובוויתור על הריבית בהלוואות , וכר — מובלט עוד יותר בהשוואה להתנהגותם של הנוצרים , ה"מלםטמים הבריות בדרכים ותולין אותם ומנקרין עיניהם למקצתם , " והיוצאים "בדרכים לקבל אורחים לא לכבוד כי אם להונותם ולקחת מהם כל מזונותיהם . " ועוד , אם הנוצרי מאשים את היהודי בכך שהם מלווים בריבית , עונה היהודי : "אתם שתחדלו מן הריבית תמכרו לאחיכם כל מקח לזמן קצוב בכפל דמים . " כוונת דברים אלה , שהושמעו לא רק מצד יהודים אלא גם מצד חוגים ידועים בנצרות נגד מעמד האבירים , היתד . לעקוץ עקיצה מירבית את הנוצרי במקום תורפתו . ואפילו טוען הנוצרי שיש בין הנוצרים "אנשים שייפרדו בחייהם מן העולם
|
|