|
|
עמוד:12
דברי ישו" ( ראה להלן , ( ואילו היהודי מפנה את בן שיחו לראציונאליות הדתית הבודקת : "למה אינך מסתכל באמונתך בשכל ובנתיב היושר ? כי ידבר עם גדול , והוא אדם מבין לעיין בעניין אמונתו שלא יטעה כי היא עיקר המעשים . והרי אתה מאמין אמונה אחרת שאין השכל מצדיק אותה . " וכך , בשומעם את טענות מתנגדיהם , פורצים מחברינו בצעקה , " המקום ישמרנו מאמונה כזאת שאין השכל נושא אותה , " שכן אמונת אמת חייבת להיות אפשרית על פי השכל האנושי . " שורש האמונה שתול על פלגי מי השכל והתבונה בחכמה ובדעת נכונה . " כך נבחנות כל האמונות הנוצריות לפי קנה מידה של הראציו , וכותב ר' יוסף כנגד הנוצרי : "שכלי לא ייתן אותי להפחית גדולת השם יתעלה . " ... כללו של דבר , על היהודים למנוע ולהימנע מסטיות מ"דרך האמת" או "דרך השכל" בתקווה , ש"יפקחו העיורים עיניהם ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל . " אכן , שאלת האבות ובעיית הרציפות בהמשכת הבחירה האלוהית תפסה מקום נכבד בוויכוחים מעין אלה . דומה שצלילי הוויכלח בשאלה זו נשמעים לאדם המודרני טעי ? היפוך אירוני . הכנסיה טוענת מראשיתה : "אני ישראל האמיתי , ( verus Israel ) ולי ולבניי הבחירה , ייחוס האבות והברכה , " שהועברו מן הסינאגוגה — ישראל בבשר לשיטתם — בעוון דחיית ישו . והיהודים טוענים : לא , כי אין אתם יכולים להיות ישראל , לא בשם , לא בשפה , לא בהזדהות שבלב עם העבר ההיסטורי הממשי ולא במציאות שבהווה . ולא זו בלבד 9 הוא אף משתמש בספרות הפילוסופית היהודית שלפניו ומסתמך במקום אחד על ספר חובות הלבבות לר' בחיי אבן פקודה . כידוע , תירגם ר' יוסף את "חובות הלבבות" מערבית לעברית . 10 ספר הברית מסתיים בסעיף מקוטע הדן בשאלה זו . עיין להלן .
|
|