פראנץ רוזנצווייג ודרכו אל היהדות

עמוד:יב

מכירות בנצרות , עמדה סניגורית , הן מודות בנצרות רק כאמת יחסית , הנתונה במחציתה בטעות ואשר מיוערת רק לסלול את הדרך אל האמת של היהדות . ואילו אצל רוזנצווייג גם היהדות וגם הנצרות הן אמיתות חלקיות בהשוואה עם האמת האלוהית השלמה ; אבל ביניהן לבין עצמן הן בעלות מעמד שווה . גישה זו מגלה לגבי כוליות העולם פתיחות לב של היהדות , שלא הושגה לפני זה אף פעם . ' התיאולוגיה היהודית ראתה עד כאן את הנצרות ואת האיסלאם גם יחד כסוללי דרך ארעיים ליהדות . רוזנצווייג מייחס לנצרות מעמד שונה מזה של האיסלאם . האיסלאם —כך הוא טוען —לא הצליח להתגבר על היסודות האליליים שבקרבו והרכיב רק באופן חיצוני את האמונה באל אחד על הנטע הזר של האלילות . האיסלאם משמש לו ב'כוכב הגאולה' כרקע החשוך , אשר לגביו בולטת הקירבה בין היהדות והנצרות , שהן משלימות זו את זו . לכל אחת תפקיד משלה ; בקץ הימים תשלים כל אחת את תפקידה ותיעלם בפני האמת האלוהית האחת . בתוך הזמן שונות הן זו מזו . היהדות היא האש , הנצרות — ק ר נ י ה א ו ר היוצאות מן האש למרחקים ! היא הדרך הנצחית לקראת המטרה , הבאת הבשורה לגויים . יהדות ונצרות זקוקות אפוא זו לזו . היהדות השיגה את מטרתה . היא חוסה תמיד בצל אביה שבשמים . אמנם , תמורת האושר הזה צריכה היא לשלם מחיר גבוה מאוד . מטה שלטונה נשבר והכנסייה מריעה בניצחון . אך מה הוא כל הסבל הזה לעומת הביטחון החי 1 ישראל הוא עם עולם , העם אשר על ידי עצם קיומו , עצם פרייתו והתמדת הזרע הקדוש , מעיד על אלוהיו בעולם הזה . בפסוק , אשר ממנו עולה ונשמעת תרועת הניצחון האמיתית , מתחיל רוזנצווייג ב'כוכב הגאולה' את הפרק 'האש או חיי העולם' המוקדש ליהדות : 'ברוך שנטע חיי עולם בתוכנו . ' כאן רואה הוא את ההבדל המכריע בין ישראל ובין הנצרות , אך גם בין ישראל לעמים . ישראל מעיד על ידי עצם קיומו הפיסי ; ההולדה הופכת כאן להעדאה , הנצרות מחויבת למלא את תפקידה על ידי גידולה המתמיד , על ידי המיסיון . ישראל אינו זקוק לכך . ישראל יצא כביכול מתוך ההיסטוריה , מתוך העולם , מכסה את עיניו , כי הוא רוצה לראות רק דבר אחד , את הגאולה של האנושות , את סופה של ההיסטוריה . וכל ההיסטוריה שלפני הגאולה איננה מעניינת את היהודי , אין הוא רוצה עוד להתערב ולקחת חלק בה ; הוא רוצה לחיות ולשמור על חייו עד אותו הרגע שלו הוא מצפה . אין צורך לומר , שתפיסה תיאולוגית קיצונית זו של היהדות על-ידי רוזנצווייג מתנגדת ניגוד

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא