הזמנה לדיון במתודולוגיות מחקר פמיניסטיות

עמוד:12

להעצים אותן , ולעצב עולם שבו נשים , גברים , ומי שמסרבים או אינם יכולים להיכלל באחת משתי הקטגוריות הללו , יוכלו לעצב את הביוגרפיות האישיות , המשפחתיות והחברתיות שלהם ללא מחיר מגדרי . האפיסטמולוגיה הפמיניסטית מובילה להבנה שכל מחקר הוא פוליטי , כיוון שהוא מתקיים בתוך מערך של יחסי כוח ומהווה פעולה בתוך יחסי כוח אלו . הבנה זו , יחד עם העמדה האקסולוגית ברבר החובה למגר את הדיכוי החברתי של נשים , מציבות את החוקרות הפמיניסטיות בחוד החנית הביקורתית , המופנית גם על ירי זרמים ביקורתיים אחרים , כנגד האתוס האקדמי הפוזיטיביסטי המקובל של הפרדה בין השדה האקדמי לשדה הפוליטי . לא רק שמחקר אינו יכול להיות א פוליטי , ולו בגלל ההכרעה הערכית מה חשוב לחקור ומה חסר חשיבות , ועל כן אינו ראוי לתשומת לב מחקרית , אלא שלאנשי ולנשות האקדמיה , המהווים אליטה פריווילגית , מוטלת חובה מוסרית לפעול למען חברה צודקת והומנית יותר . עיגון המחקר והעשייה האקדמית בפעילות למען שינוי חברתי נעוץ גם בהיסטוריה של התנועה הפמיניסטית , שכן האקדמיה הפמיניסטית צמחה מהאקטיביזם הפמיניסטי . חוקרות פמיניסטיות חייבות לפעילות השטח את פיתוח התודעה הפמיניסטית , ( Hesse-Biber , 2007 a , p . 5 ) ופעמים רבות גם את איתור הבעיות והחזון הערכי , שהיוו ועודם מהווים מצע פורה להמשגה תיאורטית ולמחקרים אמפיריים . המחויבות לעמדה פמיניסטית הובילה חוקרות שלא להסתפק בבחירה בנושאים רלבנטיים לחיי נשים , אלא לראות בנשים , בהתנהגויותיהן , בנטיותיהן , בחלומותיהן , בשאיפותיהן ובפחדיהן , מקור להמשגה מחודשת של הנורמלי , הראוי והמוסרי , שמחלצת נשים ונשיות מהקטלוג שיצר המדע הפטריארכלי כ"אחר . " כך , למשל , הציגו קרול גיליגן ( 1995 ) קריאה לגבי ההתפתחות המוסרית של נערות ; ננסי צ'ודורוב ( Chodorow , 1978 ) את התיאוריה לגבי ההתפתחות הפסיכו סקסואלית והקשר עם האם , ואדריאנה קבררו ( Cavarero , 1995 ) את קריאתה במיתוס על פנלופה , תוך כדי שחרור מהשימוש בקטגוריות "הגבריות" לגבי מהו מוסרי , מהי התפתחות פסיכו סקסואלית נורמלית , ומהי נאמנות . חילוצן ופיתוחן של נורמות מוסריות אלטרנטיביות למוסר הגברי ההגמוני , מהוווים דוגמה אחת לחיבור בין מחקרים אקדמיים לבין שינוי חברתי . חוקרות רבות סבורות שהאקסיולוגיה הפמיניסטית מחייבת את החיבור הזה , אולם , לכאורה , קיימת מחלוקת לגבי טיבו . יש הרואות בפיתוח תיאורטי ובהצגת שאלה שלא נשאלה קודם תרומה לשינוי חברתי ; יש המקוות לתרומת המחקר להעלאת תודעה ולשחרור תודעתי של החוקרת , הנחקרות והקוראות ; ויש המתעקשות על הפקת ממצאים הרלוונטיים למאבק פוליטי או לרפורמות מדיניות מסוימות , כתנאי להכרה במחקר כתורם לשינוי חברתי . ( DeVault , 1999 , p . 31 ) לשיטתנו , לא מדובר במחלוקת ואין הכרח לבחור דרך אחת ליצירת שינוי חברתי ( ראו גם Reinharz , . ( 1992 , p . 252 זאת , בין היתר , כיוון שפעמים רבות פיתוחים תיאורטיים מובילים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר