|
|
עמוד:12
וחושב על האדם היחיד , על אוריאל טל עצמו . עמוד אחד של מים קודם לעמוד האש . אדם בחייו משול לעמוד של מים . עמוד האש הבא אחריו לא מסתיר את עמוד המים שלפניו , אבל אנחנו רואים את עמוד המים הזה לא כשהוא לעצמו אלא מבעד לעמוד האש , בצבעו , בצבע הלהבה החורכת שלו . עמוד המים הנוסף מעשיר את התמונה עוד יותר . בהיותו עמוד מים הוא "עמוד של חיים ושל חיוב . " בהיותו עמוד מים הוא דומה לעמוד המים הקודם . אלא שבינו לבין עמוד המים הקודם עומד עמוד אש , עמוד של מוות , הנשקף מבעד למים הצלולים . כך , עמודי מים חיים עוטפים את עמוד אש המוות . התמונה שלמה : מבעד לעמוד מים נשקף עמוד אש מבעדו נשקף עמוד המים המקורי . האם עמוד המים הנוסף "עשוי פעם לכבות את האש ? " בנקודה זו , לכבד את אוריאל טל פירושו לנהוג בו עצמו אחרת . דבריו המתפרסמים כאן לאחר מותו הם כמו שיבולת מים . אפשר לקרוא בהם ולהפוך בנאמר בהם ולחשוב על הרעיונות המתבטאים בהם , כמו להסיח את הדעת מהעדרו של הדובר בהם , במותו , אבל כל קריאה מלאה ואחראית של הדברים הללו מובילה אל האדם , אל עמוד המים של חייו וגם אל עמוד האש של מותו . בשולי המאמרים שלא נכללו במהדורה הראשונה של הספר ומתפרסמים במהדורה השנייה , מופיעות ההערות הכאובות בדבר הופעת הכתובים לאחר מות מחברם . וגם בלא הערות השוליים הללו , היינו רואים לפנינו את המחבר , יוצר בחייו וגם נוכח במותו . המאמר האחרון במהדורה הראשונה של הספר "מיתוס ותבונה ביהדות זמננו" מוקדש לזכרו של "אהרון 1 גלסו ז"ל עם שובו אל עפר כפר המכבי" וכותרתו "קדיש יתום . " למרות שהספר יצא לאחר מותו של אוריאל טל , הוא תכנן את סדר הדברים ואף הסביר אותו בשער כתב
|
|