|
|
עמוד:9
ראשון ונרבתא של בית שני , נערכת חפירה ארכיאולוגית . עד כה נתגלו מערכות מצור מהתקופה הרומית ושרידי יישוב שהוכנע , לדעת החופר , במרד הראשון . במדרון הצפוני מזרחי של הר עיבל נתגלה אתר פולחני יוצא דופן מתקופת ההתנחלות הישראלית . שטח האתר כ 3 . 5 דונם והוא מוקף חומת מתחם , ובמרכזו מזבח עולה גדול . סקרים אלה , לכשיפורםמו , יתנו בידינו מידע מהימן , בדוק וערוך בשיטות מחקר מתקדמות , על תולדות היישוב בהר . בתקופה הפרסית-ההלניסטית , רומית וביזנטית היוו השומרונים רוב מכריע באיזור . השומרונים הם כת , עדה או שבט שנוצר והתגבש במשך תקופה ארוכה מאד . מבחינה אתנית היו בו אלמנטים יהודיים במוצאם , שנותרו בארץ מימי גלות ממלכת ישראל , בצירוף גלי הגירה מצפון סוריה וקשת הפרת שהובאו על ידי מלך אשור . אט אט התגבש ציבור זה לכת מגובשת ולאחר שנסיונם להתקרב לשבי הגולה נדחה , החלה להתגבש מסורת דתית עצמאית למחצה . יש לראות בשומרונים בתקופה זו כת יהודית במסגרת הרחבה של יהדות התקופה שכללה כתות רבות . אך כת זו חיה במסגרת טריטוריאלית נפרדת והיו לה יעדים ואמצעים מדיניים שונים מאלה שהיו מקובלים בציבור היהודי . על רקע זה התפתחה ישות כיתתית לאומית למחצה . ההבדל הדתי החשוב ביותר , מבחינה לאומית , בין היהודים והשומרונים היה היחס לירושלים . השומרונים שללו את קדושתה והאמינה בקדושת הר גריזים ואף ייחסו לו מסורות קודש רבות מעל ומעבר לכתוב במקרא . להבדל זה היתה משמעות מדינית מרחיקת לכת . הבדלים אחרים היו משניים בלבד , כגון הבדלים ביחס לתפיסת תחיית המתים וחילוקי דעות ביחס לפרטי מצוות , וכנראה ללוח השנה . באופן עקרוני לא קיבלו השומרונים , כמובן , את מרותם של חז"ל , אך למעשה קיבלו את פרטי הכרעותיהם , כך שהדמיון הממשי בין הדתות היה רב , אך הגורל הלאומי היה שונה . תולדות היישוב בשומרון בתקופה הרומית ביזנטית נדונו בעבודת דוקטור של זאב ספראי . חלק מעבודה זו מופיע לראשונה בדפוס בקובץ זה . אין ספק , שתקופה זו היתה תקופת השיא של היישוב באיזור שומרון ( ובכל ארץ ישראל . ( אף שהאיזור אוכלס ברובו בשומרונים , היה בו גם יישוב יהודי באיזור עקרבים , בצפון שומרון , וכמובן בצפון הר יהודה ( מדרום לנחל שילה . ( בעבודות רבות נדונו בעיות ספציפיות מתקופה זו ( להלן . ( אין בידינו עבודה מקיפה על אשר אירע בשומרון בימי הביניים . בקובץ זה מתפרסמת עבודה מקיפה של נתן שור על יהודי שכם , אשר היוו מרכיב זעיר באוכלוסיית ההר , אך ברור שמרכיב זה מעניין במיוחד את ציבור הקוראים של קובץ זה . גם תולדות היישוב בתקופה העותמנית לא זכו לדיון מחודש . היישוב בשלהי התקופה העותמנית ובימי המנדט נידון ונסקר במאמרו של דוד גרוסמן , המופיע בקובץ זה . המאמר מוקדש לניתוח גיאוגרפי של תהליכי היישוב
|
|