|
|
עמוד:8
האיזור בכללותו מתאים ביותר לחקלאות הר אינטנסיבית . מרביתו מכוסה באדמת טרה רוסה או רנדזינה , המאפשרת עיבוד . מקורות המים באיזור מצומצמים , אך כמויות הגשמים מאפשרות חקלאות בעל , וטיב המסלע איפשר חציבת בורות מים , שהיוו את מקור המים העיקרי . קשים יותר התנאים במדבר שומרון , הבוקעה הצפונית ובקעת הירדן , וכן באזורים טרשיים במיוחד במורדות המערביים של שומרון . אך בתקופות השיא נוצלו גם אזורים נחותים אלו , כפי שהתברר בסקרים שיפורטו להלן . עם חידוש עבודת המחקר הורגש המחסור בסקר ארכיאולוגי של הר שומרון . עד תשכ"ז עמדו לרשות ציבור המתעניינים רק הסקר הבריטי המיושן מן המאה הקודמת , ושני סקרים מודרניים מצומצמים בהיקפם , אשר עסקו באיזור העיר שכם . זמן קצר לאחר תום הקרבות נערך בהר שומרון סקר ארכיאולוגי מקיף ראשון , שנעשה במסגרת סקר כללי של יהודה , שומרון והגולן על ידי האגודה לסקר ארכיאולוגי של ישראל . סקר ארכיאולוגי זה , הידוע אף כסקר החירום של , 1967 הפך זה מכבר לאבךיסוד בחקר ארץ שומרון . היה זה סקר מדעי ראשון , שנערך בהיקף רחב ותוצאותיו פורסמו לציבור סמוך לסיומו . מהשלבים השונים של תקופת הברונזה נסקרו כ 80 אתרים , מהתקופה הישראלית - 'א בי 184 אתרים , מהפרסית , 81 מההלניסטית , 47 ומהתקופות הרומית ביזנטית 272 אתרים . הסקר עקב אחרי ההתנחלות של שבטי אפרים ומנשה ומצא , שההתנחלות של שבטי ישראל היתה בשטחים טרשיים וחסרי מקורות מים . חלק מהיישובים התנחלו על גבי אתרים כנעניים נטושים . בתקופת הברזל ב' חלה פריחה ותנופה בתפרוסת היישובים הישראליים , והם פזורים בכל השטח . עוצמתו של היישוב היתה במאה השמינית לפנה"ס , סמוך לחורבנה של ממלכת ישראל . מהתקופה הרומית ביזנטית נסקרו עשרות רבות של יישובים חקלאיים , כפרים וחוות קטנות . היתה זו תקופת שיא בהתיישבות באיזור . בשנת 1968 ערך י' פורת סקר משלים בכל ארץ שומרון . סקר זה לא פורסם , אך תוצאותיו מצויות בתיקי אגף העתיקות . מספרי האתרים ותקופותיהם משלימים יפה את התמונה של סקר החירום משנת . 1967 מתקופות הברזל - 'א ב' נסקרו כ 150 אתרים , ואותו מספר גם מהתקופה הרומית ביזנטית . בשתי התקופות האלה , הרחוקות אמנם זו מזו בזמן , בוצעו בשומרון מפעלי התיישבות רחבי ידיים , ככל הנראה בטיפוח של שלטון מרכזי . סקר נוסף במערב הר שומרון נערך על ידי אוניברסיטת תל אביב . אף שסקר זה טרם פורסם , הרי ששימש בסיס למספר עבודות גמר , כגון אלו של י' פינקלשטיין or עיטם , אשר עסקו בהיבטים שונים בתולדות התרבות החומרית באיזור . סקר מקיף וכולל נערך בהר אפרים בהנהלתו של פינקלשטיין , תוך קשר לחפירות שילה . במקביל עובד אי זרטל בצפון שומרון . בהנהלתו נערך סקר מקיף ומלא של הר מנשה על פני שטח של 1 , 500 קמ"ר . הנתונים הגיאוגרפיים והאקולוגיים נאספים יחד עם העדויות הארכיאולוגיות ומעובדים במחשב . עד כה נסקרו 545 אתרי יישוב , רובם בלתי ידועים . בחורבת חמאם , המזוהית על ידי זרטל עם ארובות של בית
|
|