|
|
עמוד:9
על מותו של משה מנדלסזון , ראשם של המשכילים הללו . בהגיעו לברלין התקרב אל החברים העיקריים של חוג 'המאספים , ' והם יצחק אייכל ודוד פרידלנדר ; כמו כן בא במגע עם בני משפחות יפה איציג ואפרים , שהיו אז העשירות שבקהילת ברלין . לכבוד חתונה שנערכה בבית יפה איציג חיבר רומאנילי מחזה מיתולוגיאליגורי מפואר בשם 'הקולות יחדלוך . ( 1791 ) טכסט זה סודר ונדפס בבית המלאכה של 'חינוך נערים' שפעל להפצת ספריהם של משכילי ברלין . באותו המוסד הדפיס רומאנילי גם חיבורים אחרים וביניהם את 'משא בערב' , ( 1792 ) שפרסם את שמו יותר מכל ספריו האחרים . משנת 1793 ואילך ישב בווינה והתפרנס ממלאכת הגהה בבית הדפוס הנודע של קירצבק , שעבר לאחר מכן לידי אנטון פוךשמידט . וכמו בברלין הגיש גם כאן מחזה מיוחד לחתונה שנערכה אצל משפחת ארנשטיין , המיוחסת שבין משפחות וינה היהודיות . יצירה חדשה זו נקראה 'עלות המנחה' ונדפסה ב 1793 בדפוס קורצבק בצירוף תרגום שקול לאיטלקית . בסופה של המאה השמונה עשרה השתנתה מפת אירופה במידה מדהימה . הגייסות של ראשי המהפכה ובעקבותיהם צבאותיו של נאפוליאון פשטו מזרחה ודרומה מצרפת וכבשו שטחים גדולים . ההאבסבורגים נאלצו לוותר על תחומי שלטונם שבאיטליה . ארץ מולדתו של רומאנילי הועמדה תחת חסותה של הרפובליקה הצרפתית והוא החליט לחזור אליה . ב 1799 מוצאים אנו אותו בטריי סטה , וב 1807 יושב הוא במאנטובה . דמותו של נאפוליאון הלהיבה את דמיונו , וכמו רבים אחרים האמין בתומו , כי עם ישראל יוצא מעבדות לחירות ועומד להתקבל בחבר האומות הנאורות . הוא לא ראה עוד טעם לשמור אמונים לשושלת הקיסרים שבווינה והביע את התפעלותו ממעשי קיסר צרפת בשירי תהילה עבריים ואיטלקיים . לפי פקודתו של נאפוליאון התכנסה בפאריס ב 1807 ' הסנהדרין , ' היינו אסיפת נציגיהם הרשמיים של יהודי צרפת ואיטליה . באותה השנה הוציא רומאנילי קונטרס מיוחד בשם ' זמרת עריצים , ' ובו הגיש לקוראיו תרגומים איטלקיים של שירים ותפילות שנתחברו בידי אחדים מחברי הסנהדרין . כל ימיו לא הצליח רומאנילי להגיע אל המנוחה והנחלה . הוא היה אמנם בעל הכרה יהודית , איש שלם עם אלוהיו , אך לא דקדק בכל מצווה קלה כחמורה ועורר בכך את חמתם של האדוקים ,
|
|