|
|
עמוד:12
שכתבה בפענוח משמעויות הסיפורים התלמודיים על פי הקשרם ובחשיפת דמויות החכמים מתוכם , אך לא דנה ברגשותיהם . גם ג'פרי רובינשטיין וריצ'רד קלמין עסקו במחקר ספרותי של סיפורי התלמוד הבבלי . אולם , הראשון התמקד בבחינת הקשרם הסוגייתי של הסיפורים וכן בקשר שלהם לסביבה התרבותית בה נוצרו , והשני התמקד בענייני חיבור ועריכה של הסיפורים ובדרך שבה הציג הבבלי את החכמים . גישה שונה מגישתם של החוקרים דלעיל , המביאה בחשבון עניינים שברגש , הציג דניאל בויארין , שסבר כי הספרות והאמנות הן פרקטיקות שבאמצעותן " התרבות מבנה את עצמה ומארגנת את ייצור המשמעות והערכים " . הוא ביקש לבחון את ההקשר הרחב שבו פעלו חז"ל כדי לעמוד על משמעות הטקסטים שיצרו . אולם , התמקדותו ב"שיח המיניות" הביאה לכך שחלק הארי של הדיון שלו ברגשות עניינו רגשות הקשורים ליצר המיני . החוקר היחיד שעסק באופן ישיר ברגשות הוא אדמיאל קוסמן , שכתב שורה של מאמרים וספרים על ביטויי רגש בסיפורי התלמוד . קוסמן עצמו העיד על הקושי הנובע מבחירתו לעסוק בתחום זה , פעמיים בספרו האחרון : נשיות בעולמו הרוחני של הסיפור התלמודי . בהקדמה לספרו כתב : כתיבה על התחום הרגיש של חיי הנפש דורשת תעצומות נפש רבים אם אכן מעוניין הכותב לכוון לאמיתם של דברים . כשהכתיבה על נושאים " פנימיים" ( כפי שהם מכונים בספרות החסידית ) היא מחקרית , הופכת ההקשבה ל'אתה' 5 ראו מאיר תשכ"ג ; תשמ"ד , ; 77-61 תשמ"ה , . 1999 ; 236-224 , 1982 ; 119-103 6 ראו בעיקר Rubenstein 1999 ; 2003 . 7 ראו בעיקר Kalmin , 1994 . 8 ראו בויארין . 21 , 1999 9 בויארין כותב לדוגמה : " אני מבקש לטעון שבתרבות חז"ל התקיימו שתי תפיסות פסיכולוגיות שלא התיישבו זו עם זו . האחת היתה מבוססת באופן מפורש יותר על שניות בין טוב לרע , וראתה ברצון האנושי יש המורכב מיצרים טובים ורעים המצוין במאבק מתמיד ביניהם . התפיסה הפסיכולוגית השנייה ... ראתה את האדם כיצור אחדותי מטבעו שלטבעו האחיד מבנה דיאלקטי . הכוח המצוי בבני אדם וגורם להם לבנות וליצור הוא הכוח שגורם להם לעשות רע ולהרוס . הטוב אינו ניתן להפרדה מן הרע , מפני שמדובר באותו כוח עצמו" ( שם , . ( 71 10 ראו קוסמן תשס"ב , ; 674-659 תשס"ג , ; 63-47 תשס . 2007 ח"
|
|