|
|
עמוד:8
של עמם בממסדים כלל ארציים או בין ארציים כלל יהודיים , שכן רק על ידי התארגנות מקפת מסוג זה אפשר היה לשאוב מן העם , בייחוד מעשיריו המעטים , את המשאבים הפיננסיים והארגוניים , לרכוש כבוד ולעורר עניין והתחשבות מצד השלטונות הגויים למרות איבתם לעם היהודי ורצונם להיפטר ממנו . מובן מאליו אפוא שמעבר למקורות העממיים העצמיים שאבו תנועות אלו השראה מהתנועות המקבילות , הדתיות והחילוניות , שפעלו בארצות הגויים . במזרח אירופה היו אלה תנועות עממיות חדורות ערכי דת מסורתיים , בליטא , ערש ה"התנגדות , " הסמוכה לגרמניה ולהשפעת השכלתה היו אלו השפעות מעורבות של תנועות עממיות ומשכילות , ואילו במרכז אירופה ובמערבה הייתה זו ההשפעה הבלעדית של התנועות המודרניות הליברליות שמפתח ה"אמנציפציה" היה בידן . מכאן נבעו כיווני הפתרונות הנוגדים . אולם מאלפת היא העובדה ששלוש התנועות הללו פנו בתחילת דרכן לכיוונה של ארץ ישראל , ערש הממלכתיות היהודית . ב"חסידות" וב"התנגדות" התבטאה הפנייה בהתעוררות להגשמת חזון שיבת ציון המשיחי מסורתי , בעוד שבתנועת ה"השכלה" הייתה זו התעוררות של לאומיות יהודית מודרנית . נדגיש שוב שגם שתי התנועות הדתיות מסורתיות שליבו את הגחלת המשיחית הלוחשת בעם נזהרו מפני אשליית ההגשמה המיסטית , זו המתכחשת למציאות הריאלית ולמגבלותיה . ה"חסידות" וה"התנגדות" הגבילו את עשייתן לעידוד העלייה המסורתית לערים הקדושות ( ירושלים , חברון , טבריה וצפת ) ולהגברת מחויבות הקהילות שבגולה לעודד עלייה ולארגן תמיכה עממית רחבה בתרומות נדיבות לקיום היישוב היהודי המייצג את העם בארצו ומחזק על ידי כך את כוח העמידה הרוחנית של רוב העם היושב בגלות , עד שיפקוד האלוהים את עמו ויקבץ את גלויותיו בארץ קודשו . אולם בהמשך קמה - מתוך שתי התנועות הדתיות מסורתיות שהתפייסו זו עם זו לשם המאבק המשותף נגד תנועת ה"השכלה" ונגד התנועות הדתיות והחילוניות המודרניות שיצאו ממנה - תנועת " חיבת ציון" המודרנית מסורתית . תנועה זו כבר השכילה לאמץ כלים פוליטיים וכלכליים מודרניים שעל ידם ניתן להתחיל את שיבת העם לארצו , ביוזמה עצמית מאורגנת ובתמיכה של מעצמה אימפריאלית מודרנית , כדי שתסייע ליצור את התשתית היישובית לכינון מחדש של מלכות ישראל בארצו . במקביל התפתחו במרכז אירופה ובמערבה תנועות דתיות מודרניות שחיפשו דרך לגאולת העם ולהגשמת ייעודו המוסרי רוחני האוניברסלי
|
|