|
|
עמוד:7
הקדמה תנועות מקומיות ששאפו לשקם את המנהיגות הרבנית שקיימה את העם היהודי בגלות בעקבות שואת ת"ח ות"ט ומשיחיות השקר של שבתאי צבי , סימנו את התהליך ההיסטורי של כניסת העם היהודי לעידן שהוגדר , במבט לאחור , כ"זמן החדש . " התנועות המקומיות התנקזו בריכוזיו הגדולים ביותר של העם היהודי בארצות מזרח אירופה , במערבה ובמרכזה , שם התחוללה מהפכת המודרנה . מהפכה זו שינתה מן היסוד את דמות הציביליזציה המערבית , את ריבודה החברתי , את התארגנותה ומנהיגותה הפוליטית , ופעלה בשלוש תנועות גדולות מעומתות ויריבות זו לזו : ה"חסידות "ה , " התנגדות" וה"השכלה . " שלושתן התמודדו , כל אחת לפי דרכה , עם משבר הקהילה ומנהיגותה הרבנית . כולן שאפו לכונן מחדש את הממלכתיות היהודית , שמבחינת העם היהודי התקיימה גם בארצות הגולה , תחת השלטונות האימפריאליים של הנצרות והאסלאם , בדמות הממסדית רוחנית של " מלכות השמים" ( תיאוקרטיה , ( בהקבלה לממסדי הנצרות והאסלאם , כלומר , על יסוד המחויבות של העם היהודי לברית סיני שהתמסדה בקהילה על פי התורה שבכתב והתורה שבעל פה הנלמדת , מתפרשת ומיושמת בידי המנהיגות הרבנית . נזכור שעד ראשית הזמן החדש חיו קהילות העם היהודי בכל רחבי הפזורה תחת מרות בתי הדין הרבניים על פי תורה אחת ובממסדים קהילתיים כמעט זהים , בהסכמה הן של רשויות האסלאם והנצרות והן של הרשויות האימפריאליות החילוניות של מלכויותיהן . משבר המנהיגות הרבנית התפתח בד בבד עם אובדן כוח הכפייה של בתי הדין הרבניים . הוא חייב אפוא את העם להצמיח מתוכו מנהיגות תורנית סמכותית חלופית שבה יוכל לתת את אמונו . בשלוש התנועות הנזכרות לעיל בלטה המחויבות של המנהיגויות החדשות לתת לעם מענה מיידי ומעשי למצוקתו . היו אלה מנהיגויות רוחניות שליחותיות ששאבו את סמכותן מן הקהילות והתנועות שהתארגנו סביבן על בסיס וולונטרי , שעל כן היו חייבות להוכיח את אמינותן על בסיס יום יומי ולהיזהר מפני הבטחות של משיחיות השקר הדוחקות את הקץ וסופן אכזבה הרת אסון . היה עליהן לפעול בתנאים ובנסיבות הריאליות ובכלים ריאליים ולחתור בהדרגה לגישור הפערים בין הרצוי למצוי במצב עמם . מטבע דברים אלה הן תפקדו כתנועות חברתיות פוליטיות על קהילתיות , ששאפו לאחד את הכוחות הפזורים
|
|