|
|
עמוד:9
מן הטענה "לדמות שפה פירושו לדמות צורת חיים" נובע ששאלת מעמדה של העברית בזמננו חופפת את שאלת זהותנו כפרטים וכציבור . ניתוח מעמיק של מהותה ושל זיקותיה השונות של השפה - לעברנו התרבותי , לתרבויות אחרות , לשפת הרחוב ולשפת הספר - יוכל ללמד אותנו רבות על זהותה של מדינת ישראל ושל קבוצות בתוכה . ויתרה מזאת : כל אחד מאתנו משתמש ברבדים שונים של השפה בהקשרים שונים , ומתאים את דבריו , כמעט בלי משים , לקהל היעד שלו , לציפיותיו ממנו , לקשר שלו עמו . מה שנחשב לשפה וולגרית בהקשר אחד עשוי להיחשב להומור ולשנינות בהקשר אחר . שאלת השימוש שלנו בשפה מקרינה אפוא על יחסנו לחינוך ילדינו , לעמיתינו במקום העבודה והלימודים , לכל מי שאנו באים עמו במגע ומשא . בשנת תשס ( 2008 ) ח" התכנסה במכון ון ליר בירושלים קבוצת דיון שבחנה את שאלת מעמדה של העברית כשפת תרבות . מאמריהם של המשתתפים בקבוצה חברו להרצאותיהם של חוקרים נוספים והוצגו בכנס שנערך במכון בתשסט" . ( 2009 ) הספר שלפנינו מאגד את המאמרים הללו . הזמן שחלף מאז כינונה של הקבוצה ומאז הכנס הוליד מטבע הדברים מחקרים חדשים שלא כולם זוכים כאן להתייחסות , אולם לוז הדברים נשאר בעינו . כותבים כאן חוקרים של השפה לצד אנשים שהעברית היא מלאכת יומם : אנשי האקדמיה ללשון העברית , אנשי חינוך , יוצרים , מתרגמים , סופרים . אחדים מן המאמרים כאן הם מאמרים אקדמיים ואחדים אינם כאלה . מקצתם הם פרי עבודתו של מתבונן הממפה את השדה שהוא בוחן בכלים אנליטיים ; ומקצתם הם עדויותיהם של בעלי הדבר עצמם על כלי עבודתם : על העברית כפי שהם חווים אותה כשהם מתרגמים אליה או ממנה , כשהם כותבים בה את סיפוריהם , כשהם משיחים בה לפי תומם . יש כאן פסיפס העוסק בשאלות של תרגום והבניה , של חינוך ושל גלובליזציה , של שפת רחוב ושפת קודש , של הקשר בין עברית לבין שפות אחרות , של דיבור ושל כתיבה , של שפת אם ושפת אב . תוכן העניינים והאופן שבו מסודרים המאמרים בקובץ הזה משמרים את החלוקה שבין מאמריהם האקדמיים של החוקרים לבין עדויותיהם של אלו שהעברית היא מלאכת יומם . המאמרים האקדמיים מתחלקים לשניים : חטיבה אחת עוסקת בעברית ובגלגוליה התרבותיים , והחטיבה השנייה דנה בקשרים - או בקצרים - הנוצרים במפגש שבין העברית לבין שפות אחרות . העדויות מביאות את דבריהם של סופרת עברית , משוררת עברית , מתרגם לעברית , המפמ"רית לענייני לשון והבעה במשרד החינוך והעורך המייסד של פרויקט בן יהודה באינטרנט . החלוקה הזאת למאמרים ולעדויות נבחרה כדי להקל על הקורא ולהבהיר את מהותה של הסוגה של הטקסט שהוא קורא . היא גם מאוזנת היטב מבחינה מספרית : יש חמישה מאמרים בחטיבה הראשונה ; חמישה בשנייה ; וחמש עדויות . ועם זאת יש בחלוקה המדודה הזאת גם משהו מגביל , שכן סוגיות אינן מחולקות בהכרח לסוגות . המאמרים והעדויות משוחחים זה עם זה כפי שחברי הקבוצה שוחחו זה
|
|