מבוא

מתוך:  > לשון רבים > מבוא

עמוד:8

לעברית מודרנית המובנת לכל ילד ? אם כולנו חכמים , כולנו נבונים , כולנו יודעים את התורה - מדוע נולדות יוזמות תרגום כאלה מלכתחילה ? רזיה של התורה חתומים בפני רבים משום שאין הם יודעים את השורשים שהצמיחו את המילים שבהן הם משיחים לפי תומם . קצה הקרחון בידיהם , אולם המהות משוקעת עמוק מתחת לפני המים . ידיעת השפה העברית על בורייה פירושה חיבור למקורותיה העתיקים והכרת שכבות העומק של הביטויים והמילים שהצמיחו אותה . התקשורת בין בני אותו הדור ראוי לה שתישען על התקשורת הבין דורית : על השיח עם מקורות התרבות והיצירה מקדמת דנא . לודוויג ויטגנשטיין מתאר את התפתחותה של השפה במילים הללו : "את השפה שלנו ניתן לראות כעיר עתיקה : מבוך של סמטאות וכיכרות , בתים ישנים וחדשים , ובתים עם תוספות מתקופות שונות ; וכל זה מוקף בהמון פרברים חדשים עם רחובות ישרים וסדורים ועם בתים אחידים . " מילים נכנסות אל השפה ויוצאות ממנה . ביטויים משנים את משמעותם , לובשים צורה ופושטים אותה . להבין את השפה פירושו לחיות אותה : לסייר בעיר שמתאר ויטגנשטיין . ודוק : אין זה סיורו של התייר המגלה ארץ לא נודעת . אנחנו מסיירים בעירנו שלנו . אנחנו בוחנים את שפת האם שלנו . מחד גיסא , אנו יודעים את שפתנו על בורייה . איננו זקוקים להגדרה שתתחם את גבולות השימוש הראוי במילה כלשהי , וייתכן שהגדרה שכזאת גם אינה אפשרית . ואכן כך כותב ויטגנשטיין , בדברו על השימוש במילה "משחק : " "כיצד נתחם מושג המשחק ? מהו עדיין בחזקת משחק ומה כבר איננו משחק ? התוכל לציין את הגבולות ? לא . ביכולתך למתוח אי אילו : שכן הם לא נמתחו עדיין ( אך זה מעולם לא הפריע לך כאשר השתמשת במילה 'משחק . " ( ' מאידך גיסא , ידיעתנו הטבעית את השפה אין פירושה שאיננו צריכים ללמוד אותה . לימוד הבוחן את מקורותיה יוצר זיקה בינינו לבין התרבות שממנה צמחנו . הוא מבאר לנו באופן עמוק מי אנחנו . ויטגנשטיין כותב : "לדמות שפה פירושו לדמות צורת חיים . " שפת התרבות שלנו היא צורת החיים שלנו . כאן מפסיקה המילה "שפה" לתפקד רק כאמצעי לתקשורת בין בני אדם . "שפה" במובנה העשיר הזה אינה כוללת רק מבעים לשוניים . היא הקוד שצריך ללמוד כל מי שמבקש להיות בן בית בתרבות . אפשר להידרש כאן למילון אבן שושן , המגדיר "תרבות" כ " קולטורה , סך ההישגים בהתפתחותו הרוחנית של אדם או של חברה בהשכלה , במדע , באמנות , בארגון החברה , בדת ובמוסר וכדומה , " אבל גם כ"התנהגות , אורח חיים , נימוס , דרך ארץ . " . 1 לודוויג ויטגנשטיין , חקירות פילוסופיות , מגרמנית עדנה אולמן מרגלית , ירושלים : מאגנס , תשנ"ה , סעיף . 18 . 2 שם , סעיף . 68 . 3 שם , סעיף . 19

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר