מבוא

עמוד:יא

רבה של קאסל וחניך הסמינר לרבנים בברסלאו , כי במסגרת לימודי הדת בגימנסיה , שעה שהנוצרים למדו את עיקרי דתם , שניהם היו משתתפים בשיעורים בדת היהודית . בשיעורים אלה למדו נביאים אחרונים ופרקי אבות והם ידעו פרקים רבים בעל פה . ייתכן שתלמידים מצטיינים הפיקו ידע רב משיעורים מעטים אלה . במכתביו של רוזנצווייג מצויות מובאות רבות מן המקרא ומן המדרש שנכתבו על פי הזיכרון . הוא ידע חלקים גדולים מאוד מן התנ"ך בעל פה וגם חשב בדימויים תנ"כיים . כדאי להזכיר , כי התנ"ך בתרגומו של צונץ היה נערץ בבית הוריו , בגלל קשר בין המשפחה וצונץ . לפי דבריו של יוסף פראגר תאמו שיעורי הדת בגימנסיה את הגישה הכללית של יהודי גרמניה דאז : לא היה בשיעורים אלה די תוכן כדי להחיות את היהדות , וגם לא די כדי להמיתה . לימים נלחם רוזנצווייג בחינוך זה . גם פראגר ידידו הלך בדרך המרי והתשובה . לאחר שכבר היה רופא עצבים בקאסל , נוכח שאין בעירו עתיד לחינוך ילדיו , וגלה למקום תורה , לברסלאו , ולמד בבית המדרש לרבנים שם . כעבור שנים מספר , עוד לפני עליית היטלי לשלטון , עלה עם משפחתו לארץ . בגיל 18 החל רוזנצווייג ללמוד רפואה , כי הרגיש צורך להוכיח עצמו לפני אביו . הוא רצה להראות לאביו הסוחר הנוקשה הצלחות חיצוניות שיספקו את הצורך שלו להיות גאה בבנו , אבל הפער ביניהם היה גדול מדי . אחרי מות אביו כתב רוזנצווייג לחבר ב : 10 . 4 . 18 'הניגוד בינינו היה רציני מדי ... הוא היה נעוץ ... בחוסר המגמה בפעילותו , או ביתר דיוק בהעדר אידיאות . דבר זה עשאו אדם מכובד , אך פעילות זאת הרחיקה אותו [ מאנשים . [ ... שמא אתה זוכר , אחרי בחינות הבגרות עבדתי שלושה שבועות בעסק שלו ... כדי לראות אותו בעבודתו . מעולם לא יכולתי למצוא עניין בעסקיו . הרי כל דבר היה , או הפך תחת ידו , ל'עסקים . ' ואילו לפראנץ היה עניין באידיאות . כפילנטרופ וכאיש המעשה אביו סייע לו ב 1918 בהקמת 'אקדמיה למדעי היהדות' בברלין , ואף נסע עמו אל הרמן כהן כדי לקדם את מימוש הדבר . בעניין זה נפגשו האידיאות של הבן והעסקנות של האב . ואז , כפי שכתב במכתב מן ה : 14 . 4 . 18 'בפעם הראשונה בחיי , רציתי ליפול על צווארו ולנשק לו — אך התביישתי . ' ברוב שנות חייהם היה ביניהם ריחוק . ב 1 . 7 . 10 כתב לאביו 1 'אמרתי דברים שמוטב היה לולא אמרתים ... אשר בהשמעתן בפה נעשו ברוטליות ... מעיק עלי מה שהיה ... וגם אינני יכול לערוב לעצמי ... שזה לא ישנה . " הניגוד לא היה בין הבן התיאורטיקן והאב איש המעשה אלא בין הבן איש הרוח והאב שלא הכיר בערך הרוח . בשנות המלחמה , כאשר הדאגה היתר , נתונה לקיום הפיזי של הבן , שופרו היחסים

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר